Abstract
ארגוני הטרור ואמצעי התקשורת חיים בסימביוזה טראגית. ללא טכנולוגיות תקשורת, בעיקר שידורים אודיו ויזואליים ישירים לקהל המונים, הטרור נותר ללא אחד מאמצעיו החשובים ביותר: האימה, הזוועה, הדרמה והקסם האפל המתלווים לחיזיון של אלימות קיצונית ועקובה מדם. כלי התקשורת חיוניים להצלחתו של הטרור. ניתן אפילו לומר שצורה כלשהי של סיקור תקשורתי היא תנאי בסיסי לקיום הטרור כתופעה פוליטית. האם יחסים סימביוטיים אלה הדדיים? האם הם מועילים לשני הצדדים, והאם שניהם תלויים זה בזה במידה שווה? האם התקשורת זקוקה לטרור לא פחות מכפי שהטרוריסטים זקוקים לתקשורת? (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | כשהאויב נכנס אלי הביתה (קובץ בעריכת תמר ליבס ופול פרוש) |
Place of Publication | תל אביב |
Publisher | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
Pages | 7-20 |
Number of pages | 14 |
ISBN (Print) | 965203516 |
State | Published - 2006 |
IHP publications
- IHP publications
- Terrorism and mass media