Abstract
המאמר עוסק במבני הדדיות בעברית. הטענה המרכזית של הכותבת היא שהדדיות אינה תהליך תחבירי בלבד של שינוי במבנה הארגומנטים וביחסם לפרדיקט. העמדת מרכיבים במבנה מסוים ובהקשר מסוים היא שיוצרת את המשמעות ההדדית, והיא אינה קיימת מראש בשום מרכיב מן המרכיבים, אף לא בצורת נפעל והתפעל גם כשהן כוללות לקסמות בעלות משמעות טבעית של הדדיות, שכן התממשותה של ההדדיות תלויה בהקשר הנתון. מעבר ממבנה ארגומנטלי עם פועל טרנזיטיבי חסר משמעות של הדדיות, המציין שתי פעולות של שני משתתפים איש כלפי רעהו, לדרך המורפולוגית (בנפעל והתפעל), אשר בה האירוע ההדדי מאוגד במבנה הלקסיקלי-התחבירי (קרי בערכיות) של הפועל הוא פועל יוצא של תהליך של מילון, שהוא תהליך הרכבה סינתטי שבמהלכו מתחולל בפועל שינוי לקסיקלי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 401-422 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה |
| Volume | 73 |
| Issue number | 3-4 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- IHP publications
- Grammar, Comparative and general -- Verb
- Hebrew language -- Syntax
- Hebrew language -- Semantics
- Vocabulary