מדוע אני אתאיסט? על אמונה, מדע וחילוניות במחשבה הערבית המודרנית

בשנת 1937 פרסם אסמאעיל אחמד אדהם, כותב ומבקר ספרות צעיר מאלכסנדריה, ספרון פולמוסי שכותרתו "מדוע אני אתאיסט?" (לִמַאדַ'א אַנַא מֻלְחִד?). בספר הוא כפר בקיומו של אלוהים והציג את המדעים המודרניים (כמו פיסיקה, מתמטיקה ותורת האבולוציה) כאמונה החדשה שצריכה להנחותאת חיי האנושות. המאמר שוזר את סיפורו האינטלקטואלי האישי של אדהם והאתגר החריף שהציב לדתות הממוסדות בסיפור קיבוצי רחב יותר ובעל משמעויות היסטוריוגרפיות. מה היה האקלים התרבותי והאינטלקטואלי במצרים שבו פרסם אדהם את דבריו? עד כמה גישתו האתאיסטית הייתה חריגה בכתיבה הערבית של ימיו? כיצד הגיבו לכתיבתו דוברים בשמאל המצרי שחתרו להדיראת הדת מרשות הרבים? מה ניתן ללמוד מהשיח הציבורי שהצית חיבורו על התרבות האזרחית המצרית בשנות ה‑30 על מידת פתיחותה כלפי ספקנות דתית, ועל מידת מחויבותה לאתוס החוקתי‑הדמוקרטי, שאחד מאדניו היה חופש המחשבה? דיון בשאלות אלה שופך אור על אפיזודה מוזנחת במחקר עלהחיים האינטלקטואליים במצרים שבין שתי מלחמות העולם ועל המאבק סביב דמותה התרבותית והפוליטית, גם לנוכח עליית כוחם של האחים המוסלמים.