Abstract
מאמר זה מציע מספר מחשבות על רב-תרבותיות בחברה הישראלית והרלבנטיות שלה למוזיאונים. תחילתו בהגדרות כלליות, דוגמאות ותצפיות היסטוריות של רב-תרבותיות במקומות שונים בעולם בעת העתיקה והחדשה, כפי שנידונו על-ידי טיילור, גירץ, וולצר ובנט, וכן החוקרים הישראלים נחתומי, מאוטנר, שגיא, שמיר וקימרלינג. בהמשך תבחן מידת ההתאמה של החברה הישראלית להגדרות אלו, ותוצג השאלה אם החברה הישראלית, המחולקת והמפוצלת, ממלאת את הקריטריונים שלהן, והאם ניתן לכנותה חברה רב-תרבותית? לאור היחס הגבוה בין מוזיאונים לכלל האוכלוסיה (מעל 200) והגידול במספר המוזיאונים האתנוגרפיים בשני העשורים האחרונים (10% מכלל המוזיאונים), אנו מציעים כי בתולדות הרב-תרבותיות בהקשר הישראלי, הצעד הראשוני המזוהה הינו אתנוצנטריות, המשתקפת בהתעוררות האתנית המתרחשת בישראל בתחומי תרבות שונים, ובכלל זה המוזיאונים האתנוגרפיים. למוזיאונים יש לייעד תפקיד ואתגר מנהיגותי במילוי הצרכים השונים ולעתים סותרים של הרב-תרבותיות בהתפתחות המדינה והחברה הישראלית, על קבוצותיה האתניות וההתקבצויות החברתיות המגוונות שבה. (תקציר מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 105-116 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | אופקים בגאוגרפיה |
| Volume | 70 |
| State | Published - 2008 |
IHP publications
- IHP publications
- National museums
- Multiculturalism
- Israel -- Civilization
- Israel -- Social conditions
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver