מכרזים לרכש חברתי בישראל ככלי מאסדר של הקשר הטיפולי שיקומי – המקרה של תחום השיקום בבריאות הנפש

במאמר זה אבקש לבחון מכרזים לרכש חברתי כמבטאים מתח בין ההליך המכרזי לבין השירות החברתי עצמו. במוקד המאמר יעמוד המכרז, המשפיע על האופן שבו מעוצב השירות החברתי. מכרזים ציבוריים הם כלי מרכזי לביצוע מיקור חוץ של שירותים חברתיים בישראל בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך. במאמר אראה כיצד המתח בין ההליך המכרזי לשירות אותו הוא מסדיר משפיע על הקשר הטיפולי שיקומי ועל מקבלי השירותים, המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט אנשים עם מוגבלות. תחום השיקום בבריאות הנפש, הפועל במסגרת מכרזים לרכש חברתי, יובא כדוגמה המשקפת מתח בין עולמות התוכן המכרזי והשיקומי. "מכרז לשירות חברתי" הוא מונח המכיל בתוכו מתח מתמיד נוכח התכליות המנוגדות המשתקפות בו "מכרז", הנשען על תכליות של תחרות, יעילות וחיסכון כלכלי הנעשה בתהליך סגור ומוגדר, מול "שירות חברתי", המבוסס על תהליכים אנושיים, טיפוליים ארוכי טווח המבוססים על שיקול דעת רחב. (מתוך המאמר)