מעכבי כולינאסטארזות - היבטים רפואיים ומיבניים של מנגנון פעולתם: [מתוך מדור: סקירות]

חרמונה שורק, רפאל מאיר, חיים זכות

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

עיקרון הפעולה הבסיסי במערכת האיתות הכולינרגית הוא עלייה תלולה בקצב שיחרור המשרן אצטילכולין (ACh) מהתא הקדם-סינפטי בתגובה לגירוי עצבי, ולאחריו תגובת המשרן עם קולטן בתא המטרה. קולטנים שהרכבם שונה, מאפשרים תגובה ייחודית בהתאם לסוג התא, ומנגנון פעולה זה מהווה את הבסיס לפעולותיו הרבות והשונות של אצטילכולין. סיום התגובה האלקטרופיסיולוגית לאצטיכולין מבוצע במנגנון המשותף לרוב המערכות הכולינרגיות והכרוך בפירוקו המהיר של אצטילכולין באמצעות האנזים אצטילכולינאסטארזה. נפיצותו של אנזים זה במערכות כולינרגיות, שבהן משתמשים קולטנים שונים להעברת המסר הבתר-סינפאטי, היא הסיבה לכך, שעיכובו גורם לעירור מתמשך במערכת העצבים המרכזית וההיפקית ופוגע בו-זמנית במערכות מטרה רבות. מכאן ברור מדוע פותחו מערבי AChE רבים לשימוש תרופתי, כחומרי הדברה המיועדים להשמדת חקרים ואף (כפי שהיה העולם עד לאחרונה) כחומרי לוחמה כימית בבני אדם. המערכת הכולינרגית מעניינת ומסקרנת בשל תפקידה המרכזי בוויסות האיתות הצעבי של תהליכים בגופנו. ניתן לייחס חשיבות רפואית להבנת פגמים בהפעלתה, הבאים לידי ביטוי במחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון מחלות אצלהיימר, פארקינסון והנטינגטון-כוריאה. איומי הלוחמה הכימית, המכוונת לגרימת נזק מהיר ובלתי הפיך לאצטילכולינאסטארזה באוכלוסיות גדולות מציבים אתגרים רפואיים מסוג שונה. אלה מחייבים הבנה מעמיקה של התגובות בין האנזים למעכביו במטרה לפתח תרופות ואמצעי התגוננות. ההישגים האחרונים התחום ההנדסה הגנטי וגיבוש האנזים המנוקה, מאפשרים לראשונה לקשר בין רצפי חומצות האמיניות, המאפיינים כולינאסטראזות מבעלי חיים שונים לבין יחסי הגומלין שלהם עם מעכבים המכוונים לחסימתם. סקירה זו מוקדשת אפוא לפירוט מעכבי הכולינאסטראזות לסוגיהם ואופן פעולתם בעיכוב האנזימים באדם. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)100-110
Number of pages11
Journalהרפואה
Volume123
Issue number3-4
StatePublished - 1992

IHP publications

  • IHP publications
  • Organophosphorus compounds
  • Nervous system
  • Proteins
  • Enzymes
  • Cholinesterase inhibitors

Cite this