Abstract
במאמר מציגה הכותבת את המאמצים להתמודד עם הג'נוסייד התרבותי. היא דנה בהעברת נכסי תרבות יהודיים לאופנבך בגרמניה במסגרת פרוייקט רוזנברג - איסוף נכסי תרבות יהודיים כדי להציג לפני העולם את גאולתו בעקבות חיסול העם שאלה היו נכסי תרבותו "המנוונים" - ועוקבת אחר התכנון להשבת נכסי היהודים, שהחל עוד בשנת 1943, כשנודע גודל החורבן האנושי והג'נוסייד התרבותי. אנשי רוח והיסטוריונים בבריטניה ובראשם ההיסטוריון ססיל רות (Roth), אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים והספרייה הלאומית בארץ ישראל, בכללם פרופ' גרשם שלום ופרופ' שמואל הוגו ברגמן, וכן אנשי רוח יהודים בארצות הברית, בהם ההיסטוריון סאלו בארון, חברו יחדיו לשם עיצוב דרכי פעולה להשבת הקניין היהודי לאחר תום הקרבות. המאמר מתאר את הגישות השונות ואת התחרות בין אנשי הרוח והפעילים שראו באוניברסיטה העברית ובספרייה הלאומית את היורשות האמתיות של נכסי תרבות אלה ומקום שיתאפשר בו להמשיך ולהעשיר את מפעלי החקר והיצירה היהודיים, ובין קבוצת הפעילים האמריקנים שעם חורבן יהדות אירופה חשו אחראים וראויים לשמר את הקניין התרבותי היהודי בשם הקיבוץ היהודי הגדול והמבוסס ביותר. מאמציהם נמשכו עד תום שנות הארבעים, והמחברת מובילה את הקורא במבוכי הזירות השונות באירופה. במוקד המאמר ניצב המאמץ להשבת נכסי התרבות היהודיים שהתרכזו בצ'כוסלובקיה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 242-267 |
Number of pages | 26 |
Journal | ילקוט מורשת |
Volume | 97 |
State | Published - 2016 |
IHP publications
- IHP publications
- קניין רוחני
- Intellectual property
- מורשת תרבותית
- Cultural property
- רכוש נטוש -- יהודי אירופה
- יהודי צ'כוסלובקיה
- Jews -- Czechoslovakia
- האוניברסיטה העברית בירושלים
- ha-Universiṭah ha-ʻIvrit bi-Yerushalayim
- השבה (משפט)
- ישראל ויהדות התפוצות
- Israel and the diaspora
RAMBI Publications
- Rambi Publications
- Cultural property -- Europe
- Jewish property -- Europe
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Czechoslovakia -- Reparations
- Jewish libraries -- Europe