TY - BOOK
T1 - מצב תחום לימודי השואה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל
T2 - דוח שאושר במועצת האקדמיה ביום י"ב בכסלו תש"ף - 10 בדצמבר 2019
AU - אבינרי, שלמה
AU - באואר, יהודה
AU - ברטל, ישראל
AU - דרייפוס, חוי
AU - וולקוב, שולמית
AU - עופר, דליה
AU - פורת, דינה
A2 - ידלין, יהודית
N1 - הדו"ח הוכן על ידי הוועדה לבדיקת תחום לימודי השואה בישראל. את הוועדה מינה פרופ' יוסף קפלן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בקיץ 2017. חברי הוועדה היו פרופ' ישראל ברטל (יו"ר וחבר האקדמיה), פרופ' שלמה אבינרי (חבר האקדמיה), פרופ' יהודה באואר (חבר האקדמיה), פרופ'חוי בן־ששון דרייפוס (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' שולמית וולקוב (חברת האקדמיה) ופרופ' דינה פורת (אוניברסיטת תל אביב). גב' ענת שמעוני, בעלת תואר שני, ארכיונאית במרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין־גורן שבאוניברסיטת תל אביב, וגב' נטע ארליך, תלמידת תואר שני בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובתוכנית הבין־אוניברסיטאית ללימודי רוסיה ומזרח אירופה שבאוניברסיטת תל אביב, מונו לתפקיד עוזרות מחקר. הן ניהלו את הסקר למיפוי המחקר וההוראה, עיבדו את ממצאיו והכינו את התרשימים שצורפו לדוח.
PY - 2020
Y1 - 2020
N2 - בדיקת תחום חקר השואה והוראתה מעלה כי מדובר בנושא מרכזי המופיע במישרין ובעקיפין במגוון מסגרות ובתחומי פעילות שונים של מוסדות אקדמיים בישראל. המנעד הרחב – הן של העשייה האקדמית והן של הנושאים השונים העומדים במרכזה – דורש הגדרה ברורה של התחום ומיפוי מרחבי הפעילות הנכללים בו. השואה הייתה אירוע חסר תקדים, שבמהלכו ניסו גרמניה הנאצית ושותפיה להשמיד את העם היהודי ולחסל את מטעניו הרוחניים ואת עולם ערכיו. מעשים אלו נבעו מהאידאולוגיה האנטישמית הנאצית שראתה ביהודים סכנה קיומית לגרמניה ואיום ממשי על אירופה ועל האנושות כולה, אך הם גם היו נטועים בהיסטוריה האירופית ובמציאות הקיום של מדינות הלאום במאה העשרים. הוועדה מיפתה את הפעילויות במוסדות המחקר וההוראה על פי המידע שנאסף בשלושה מישורים: א. חקר השואה – חקר רדיפת היהודים ורציחתם על ידי גרמניה הנאצית ושותפיה בשנים 1933–1945, וכן הפעילות האינטנסיבית באותן שנים לעקירת נכסי הרוח היהודיים ולביטול השפעותיה של התרבות היהודית על החברות הסובבות; ב. הקשרים היסטוריים ואידאולוגיים שהכרתם והבנתם חיוניות לקיום חקר השואה: נאציזם, גזענות, אנטישמיות, אירופה במאה העשרים, מלחמת העולם השנייה, רציחות עם, אירועים רלוונטיים טרם השואה ולאחר סיומה; ג. עיצוב זיכרון השואה – פעולות הנצחה ועשייה חינוכית הנוגעות לדרך עיבודם של אירועים אלו לאחר השואה וכן חקר דרך ייצוגם של אירועי השואה, הקשריה ודרכי הנצחתה במדיה ובתחומים שונים ומגוונים.--
AB - בדיקת תחום חקר השואה והוראתה מעלה כי מדובר בנושא מרכזי המופיע במישרין ובעקיפין במגוון מסגרות ובתחומי פעילות שונים של מוסדות אקדמיים בישראל. המנעד הרחב – הן של העשייה האקדמית והן של הנושאים השונים העומדים במרכזה – דורש הגדרה ברורה של התחום ומיפוי מרחבי הפעילות הנכללים בו. השואה הייתה אירוע חסר תקדים, שבמהלכו ניסו גרמניה הנאצית ושותפיה להשמיד את העם היהודי ולחסל את מטעניו הרוחניים ואת עולם ערכיו. מעשים אלו נבעו מהאידאולוגיה האנטישמית הנאצית שראתה ביהודים סכנה קיומית לגרמניה ואיום ממשי על אירופה ועל האנושות כולה, אך הם גם היו נטועים בהיסטוריה האירופית ובמציאות הקיום של מדינות הלאום במאה העשרים. הוועדה מיפתה את הפעילויות במוסדות המחקר וההוראה על פי המידע שנאסף בשלושה מישורים: א. חקר השואה – חקר רדיפת היהודים ורציחתם על ידי גרמניה הנאצית ושותפיה בשנים 1933–1945, וכן הפעילות האינטנסיבית באותן שנים לעקירת נכסי הרוח היהודיים ולביטול השפעותיה של התרבות היהודית על החברות הסובבות; ב. הקשרים היסטוריים ואידאולוגיים שהכרתם והבנתם חיוניות לקיום חקר השואה: נאציזם, גזענות, אנטישמיות, אירופה במאה העשרים, מלחמת העולם השנייה, רציחות עם, אירועים רלוונטיים טרם השואה ולאחר סיומה; ג. עיצוב זיכרון השואה – פעולות הנצחה ועשייה חינוכית הנוגעות לדרך עיבודם של אירועים אלו לאחר השואה וכן חקר דרך ייצוגם של אירועי השואה, הקשריה ודרכי הנצחתה במדיה ובתחומים שונים ומגוונים.--
M3 - ספר
BT - מצב תחום לימודי השואה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל
PB - האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
CY - ירושלים
ER -