Abstract
משרד הבריאות מתכונן לביצוע רפורמה במערכת בריאות הנפש שבמסגרתה תועבר האחריות על הספקת שירותי בריאות הנפש מהמשרד לקופות החולים. עוד מתוכננים שינויים נוספים בארגון שירותי בריאות הנפש ובמימונם. שינויים אלה צפויים להשפיע על התנסויות הצרכנים בשירותי בריאות הנפש וכן על נטייתם לפנות לקבלת טיפול.
לאור השינויים הצפויים הללו, הוסיף מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל בשנת 2007 חלק מיוחד על בריאות הנפש לסקר התקופתי שהוא עורך לגבי רמת שירותי הבריאות מנקודם המבט של האוכלוסייה הכללית. כך מתאפשר לצוות המחקר ללמוד על ההתנסויות של מדגם מייצג של מבוגרים ישראליים שבמהלך חייהם חוו מצוקה נפשית אשר היה להם קשה להתמודד איתה לבדם. יותר מ-1,800 מבוגרים רואיינו בטלפון בין החודשים אוגוסט לאוקטובר.
מטרות הדוח הן:
לאפיין את האוכלוסיות המדווחות על שיעורים גבוהים של מצוקה נפשית ולזהות קבוצות בסיכון אשר נדרשת להן תשומת לב מיוחדת.
לבחון את הגורמים המשפיעים על הנטייה לבקש טיפול נפשי ולזהות קבוצות אשר אינן נוטות לפנות לקבלת טיפול אף אם הן נזקקות לכך.
לתאר את דפוסי השימוש בשירותים ואת שביעות הרצון מהטיפול טרם החלת הרפורמה והעברת האחריות לקופות החולים.
כמכלול, הממצאים מבליטים את המקום המרכזי של הרפואה הראשונית בפניות לטיפול ובהתמודדות עם מצוקה נפשית. כבר כיום, הרפואה הראשונית מספקת מענה לחלק גדול מצרכים אלו.
חשיבותם של ממצאי המחקר, המפורטים בדוח הנוכחי, היא ביכולתם לשמש בסיס למאמצים המתמשכים הננקטים לשיפור שירותי בריאות הנפש ובסיס להשוואה למצב לאחר ביצוע הרפורמה.
הממצאים הוצגו בהרחבה בפני שר הבריאות, ובפני בכירים במשרד הבריאות, במועצת הבריאות, בקופות החולים ובמועצה הלאומית לרפואה ראשונית.
ניתוח העומק בנושא המצוקה הנפשית המוצג בדוח זה מומן בסיוע מיכאל ואדריאנה דובורף ממסצ'וסטס, ארה"ב. הניתוח מבוסס על סקר תקופתי על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות הממומן בסיוע ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים לאומית וקופת חולים מאוחדת.
לאור השינויים הצפויים הללו, הוסיף מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל בשנת 2007 חלק מיוחד על בריאות הנפש לסקר התקופתי שהוא עורך לגבי רמת שירותי הבריאות מנקודם המבט של האוכלוסייה הכללית. כך מתאפשר לצוות המחקר ללמוד על ההתנסויות של מדגם מייצג של מבוגרים ישראליים שבמהלך חייהם חוו מצוקה נפשית אשר היה להם קשה להתמודד איתה לבדם. יותר מ-1,800 מבוגרים רואיינו בטלפון בין החודשים אוגוסט לאוקטובר.
מטרות הדוח הן:
לאפיין את האוכלוסיות המדווחות על שיעורים גבוהים של מצוקה נפשית ולזהות קבוצות בסיכון אשר נדרשת להן תשומת לב מיוחדת.
לבחון את הגורמים המשפיעים על הנטייה לבקש טיפול נפשי ולזהות קבוצות אשר אינן נוטות לפנות לקבלת טיפול אף אם הן נזקקות לכך.
לתאר את דפוסי השימוש בשירותים ואת שביעות הרצון מהטיפול טרם החלת הרפורמה והעברת האחריות לקופות החולים.
כמכלול, הממצאים מבליטים את המקום המרכזי של הרפואה הראשונית בפניות לטיפול ובהתמודדות עם מצוקה נפשית. כבר כיום, הרפואה הראשונית מספקת מענה לחלק גדול מצרכים אלו.
חשיבותם של ממצאי המחקר, המפורטים בדוח הנוכחי, היא ביכולתם לשמש בסיס למאמצים המתמשכים הננקטים לשיפור שירותי בריאות הנפש ובסיס להשוואה למצב לאחר ביצוע הרפורמה.
הממצאים הוצגו בהרחבה בפני שר הבריאות, ובפני בכירים במשרד הבריאות, במועצת הבריאות, בקופות החולים ובמועצה הלאומית לרפואה ראשונית.
ניתוח העומק בנושא המצוקה הנפשית המוצג בדוח זה מומן בסיוע מיכאל ואדריאנה דובורף ממסצ'וסטס, ארה"ב. הניתוח מבוסס על סקר תקופתי על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות הממומן בסיוע ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים לאומית וקופת חולים מאוחדת.
| Translated title of the contribution | Mental Distress and Patterns of Getting Help Prior to the Transfer of Responsibility for Mental Health to the Health Plans: A Service Consumers' Perspective |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל |
| Number of pages | 50 |
| State | Published - 2008 |