Abstract
המחבר רואה במבנה ההפוך של מר מאני, היפוך ראי או אינורסה שלמה של תהליך הקריאה; היפוך המשקף היפוכים נוספים בכל ממדיו של הטקסט: הדיאלוג, התנועה במרחב ומבנה המשפטים. מבנה זה קשור לדעתו במגע המתקיים בדיאלוגים החצויים של הרומאן, בין הדובר לבין ישות אותוריטאטיבית (הורית) הנתפסת בעיני הדובר כהעדר. טרם בירורה של זיקה זו בין האינוורסיה לבין המגע עם ההורה הנעדר, בונה המחבר הקבלה בין תופעת האינוורסיה במר מאני לתופעת האינוורסיה במוסיקה של באך, ומגלה גם בה זיקה בין מבנה זה לבין מומנט טראומטי המגולם בו דרך המוסיקה והמילים המושרות. הקבלה זו מאפשרת למחבר להמחיש את האיכות המרחבית המשותפת לספרות ולמוסיקה, כשמתקיימים בהם מבנים דוגמת האינוורסיה, ולהעמיד בצורה עקרונית יותר את השאלה בדבר זיקה אפשרית בין מבנים אלה (בספרות ובמוסיקה), המופשטים לכאורה מכל משמעות, לבין מצב נפשי מסוים. את פירושו לזיקה זו מסמיך המחבר על תפיסתה של ג'וליה קריסטבה את מושג "הפצע הנרקסיסטי" ועל הקשר שהיא מגלה בין הטראומה הנרקסיסטית לבין תבנית האוקסימורון - דוגמת "השמש השחורה" של ז'ראר דה-נרוואל. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | בכיוון הנגדי (קובץ בעריכת ניצה בן-דב) |
Publisher | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
Pages | 80-89 |
Number of pages | 10 |
State | Published - 1995 |
IHP publications
- IHP publications