Abstract
בשנים האחרונות שומעים בכלי התקשורת מבנה של משפט קיום, שבו השם מיודע ובא לאחר מילת היחס 'את', לדוגמה: 'במסעדה הזאת יש את הסלטים, יש את החומוס, החצילים [...]' (גיל חובב, גלי צה"ל, 27.8.08). מבנה משפט זה מעורר שתי שאלות: א) כיצד ניתן להסביר את יידוע השם במשפט קיום, שמוגדר כך: "משפט הקיום ביסודו מסמן את קיומו או אי-קיומו של עצם, מושג וכו', ואין הנחה מוקדמת של הקיום הזה. על כן מנוע שם העצם מן התווית ה"א" (אגמון-פרוכטמן); ב) כיצד ניתן להסביר את הופעת מילת היחס 'את', שמטבעה מציינת שהשם שאחריה ממלא תפקיד של מושא ישיר, ולא של נושא תחבירי, כפי שבדקדוק המסורתי מקובל לתאר את השם במשפט קיום. כדי לענות על שאלות אלה עלינו לדון במבנה משפט בעלות הכולל שם מיודע שבא לאחר מילת היחס 'את'. זאת משום שאין בינו לבין מבנה משפט הקיום הנידון כאן אלא מילת היחס ל- המקדימה שם המציין את בעל הקניין או באה בנטייה (כגון, 'לו'). לשם המחשה ננסח משפט בעלות על-פי משפט הקיום שהבאנו בפתיחה: 'לבעל המסעדה הזאת יש את המתכון הטוב ביותר להכנת חומוס'. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים (קובץ בעריכת מלכה מוצ'ניק וצבי סדן) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | כרמל |
| Pages | 189-204 |
| Number of pages | 16 |
| ISBN (Print) | 9789655402803 |
| State | Published - 2012 |
IHP publications
- IHP publications
- Hebrew language, Modern
- Hebrew language -- Syntax
- Grammar, Comparative and general -- Sentences
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver