Abstract
המאמר דן בדרשה של ספר 'הזוהר' על חג הפסח שלפיה הסיבה שבעטייה נצטוו בני ישראל במצרים להקריב שה הייתה כדי להכחיש את אמונת המצרים שצאן הוא אל. הדרשה היהודית מאמצת את המתודולוגיה הטיפולוגית של הפרשנות הנוצרית הרואה בקרבן פסח מודל לצליבת ישוע והופכת את משמעותה. הזוהר מדבר על מצרים ומתכוון לנוצרים. הדרשה מצביעה על קיומה של תחרות סמויה בין הפסח היהודי ובין הפסחא הנוצרי. שתי הדתות עושות שימוש בסיפור המקראי על בני ישראל במצרים, ושתיהם מנסות לבצר את הנרטיב שלהן ולקעקע במקביל את הנרטיה הנגדי. הסיפור של האחת כרוך בהכחשת הסיפור האלטרנטיבי של האחרת. התחרות היא על השאלה, מי מספר את סיפור פסח ה'אמיתי'. המאמר נפתח בהצגת המתודולוגיה הטיפולוגית הנוצרית והיהודית לחג הפסח. בהמשך מוצגים ונידונים מקורות יניקתה של הדרשה הזוהרית. המאמר נחתם בהצגת הדרשה ובדיון במשמעותה ההיסטורית. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 523-546 |
Number of pages | 24 |
Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
Volume | 84 |
Issue number | 4 |
State | Published - 2019 |
IHP publications
- IHP publications
- Christianity and other religions -- Judaism
- Easter
- Exodus, The
- Judaism -- Relations -- Christianity
- Midrash ha-ne'lam
- Passover
- Zohar