מתכנון מסורתי לתכנון מודרני ביישובים הערביים בישראל

תהליכי העיוּר והמודרניזציה השפיעו על ההתפתחות המרחבית ביישובים הערביים בישראל. השכונות הוותיקות ביישובים אלה התפתחו מקום המדינה ועד סוף שנות התשעים ללא תכנון מוסדר, לפי חוקי בנייה מסורתיים ועל פי הסכמים בין התושבים. כנגד זאת, הבנייה החדשה בשני העשורים האחרונים התפתחה לפי מערכת התכנון המודרנית בישראל, המתבססת על מתן אישורים מהרשות המקומית על פי תוכנית ארוכת טווח. המעבר מהתכנון המסורתי ללתכנון המודרני השפיע על ניהול ותפקוד המרחבים השונים. בשונה מהיררכיית המרחבים בשכונות הוותיקות, שהתבססה על מרחבים שיוכיים ועל אכיפה קהילתית, המרחבים החדשים התאפיינו בהפרדה ברורה בין הפרטי לציבורי, ובניהול בלעדי של הרשות המקומית במרחבים הציבוריים. לעומת זאת, השמירה על ערכים תרבותיים, על המאפיינים המרחבים ועל המבנה הפוליטי החמולתי ביישובים אלו, משפיעים בעיקר על תפקוד הרשות המקומית ועל איכות המרחבים הפרטיים והציבורים ביישוב כולו. הפרק הנוכחי מנתח את התפתחות המרחב ביישובים הערביים מקום המדינה ועד היום ומציג כיצד השינוי במנגנון יצירת המרחב משפיע על התנהלות המרחבים השונים בשכונות הוותיקות והחדשות. (מתוך המאמר)