מתשובת שאלה לחיבור הלכה: לגלגולה של תשובת רב סעדיה גאון על דבר כיעור

יהודה צבי שטמפפר

מתשובת שאלה לחיבור הלכה: לגלגולה של תשובת רב סעדיה גאון על דבר כיעור

Translated title of the contribution: From Responsa to Monograph: On the Modification of Rav Saadia Gaon's Responsum

יהודה צבי שטמפפר

Department of Talmud and Jewish Law

Research output: Contribution to journal › Article › peer-review

Abstract

This article focuses on the transformation of the Geonic Responsa during the Middle Ages. Using a responsum by Rav Saadia Gaon (10th century, Baghdad) as a case study, we will follow the shifts made in the responsum from the first stage as a response to a query, to its adoption in a monographic style. The paper also uses comparative research with the responsa of Islamic culture.

Translated title of the contribution	From Responsa to Monograph: On the Modification of Rav Saadia Gaon's Responsum
Original language	Hebrew
Pages (from-to)	229-264
Number of pages	36
Journal	סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה
Volume	לה
State	Published - 2023

IHP publications

IHP publications
Criticism, Textual
Divorce
Editing
Geonim -- History
Islamic law
Jews -- History -- Middle Ages, 500-1500
Maimonides, Moses -- 1135-1204
Manuscripts, Judeo-Arabic
Responsa
Saʻadia ben Joseph -- 882-942

Cite this

@article{c6d4472a685543a39e2f02da2db28b27,

title = "מתשובת שאלה לחיבור הלכה: לגלגולה של תשובת רב סעדיה גאון על דבר כיעור",

abstract = "תשובות הגאונים שיצאו מסורא ופומבדיתא, שתי הישיבות המרכזיות בבבל, הועתקו רונמסרו מדור לדור, והיו מקור לא אכזב למבקשים להתחקות על תורת הגאונים. ואולם במקרים רבים הנוסח שהגיע לידנו איננו הנוסח המקורי. התשובות הגיעו אלינו לאחר שחלו בהן ידיים: הקונטרסים המקוריים פורקו והורכבו מחדש וגם התשובות גופן במקרים רבים קוצרו, נחלקו לחלקים, פשטו צורה ולבשו צורה – הכול לפי צורכי המעתיק או העורך. כך נשמטו מהתשובות עם השנים הפתיחות המסולסלות, שמות השואלים והמשיבים, שמות מקומות וכדומה. במאמר זה מובאת הטענה שהשינויים שנעשו בתשובות, נתנו מענה לצרכים שונים, וספרות השו{"}ת של הגאונים אכן נחלקת לכמה סוגות משנה. לצורך ביסוס הטענה מובאת במאמר תשובה שממנה הגיעו לידינו כמה גרסאות שנשתמרו, בגניזה ומחוצה לה, וניכרים בהן עקבות של מלאכת העריכה. המדובר בתשובה שחיבר רב סעדיה גאון במענה לשאלה לגבי דין {"}דבר כיעור{"}. השוואת הגרסאות הרבות זו לזו מאפשרת שחזור התשובה המקורית (במלואה או קרוב לנוסחה המלא), ועל כן חשיבותה רבה. אך חשיבותה רבה גם מהיבט נוסף: בחינת הגרסאות וזיהוי הקיצור שנעשה בהן במעבר משלב לשלב, מאפשרים לנו לעמוד על מגמות העוסקים בעריכת תשובות הגאונים ועל מלאכת העריכה עצמה, ובמיוחד – הקיצור. המאמר גם מציג תובנות ממחקר משווה של ספרות השאלות ותשובות בעולם המוסלמי, וכן מציג השוואה לתשובת הרמב{"}ם שהוא עצמו עיבד אותה לכדי הלכה בחיבורו משנה תורה.",

author = "שטמפפר, {יהודה צבי}",

note = "למאמר מצורף נספח הכולל תעתיקים ותרגומים.",

year = "2023",

language = "עברית",

volume = "לה",

pages = "229--264",

journal = "סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה",

issn = "0334-6986",

}

TY - JOUR

T1 - מתשובת שאלה לחיבור הלכה: לגלגולה של תשובת רב סעדיה גאון על דבר כיעור

AU - שטמפפר, יהודה צבי

N1 - למאמר מצורף נספח הכולל תעתיקים ותרגומים.

PY - 2023

Y1 - 2023

N2 - תשובות הגאונים שיצאו מסורא ופומבדיתא, שתי הישיבות המרכזיות בבבל, הועתקו רונמסרו מדור לדור, והיו מקור לא אכזב למבקשים להתחקות על תורת הגאונים. ואולם במקרים רבים הנוסח שהגיע לידנו איננו הנוסח המקורי. התשובות הגיעו אלינו לאחר שחלו בהן ידיים: הקונטרסים המקוריים פורקו והורכבו מחדש וגם התשובות גופן במקרים רבים קוצרו, נחלקו לחלקים, פשטו צורה ולבשו צורה – הכול לפי צורכי המעתיק או העורך. כך נשמטו מהתשובות עם השנים הפתיחות המסולסלות, שמות השואלים והמשיבים, שמות מקומות וכדומה. במאמר זה מובאת הטענה שהשינויים שנעשו בתשובות, נתנו מענה לצרכים שונים, וספרות השו"ת של הגאונים אכן נחלקת לכמה סוגות משנה. לצורך ביסוס הטענה מובאת במאמר תשובה שממנה הגיעו לידינו כמה גרסאות שנשתמרו, בגניזה ומחוצה לה, וניכרים בהן עקבות של מלאכת העריכה. המדובר בתשובה שחיבר רב סעדיה גאון במענה לשאלה לגבי דין "דבר כיעור". השוואת הגרסאות הרבות זו לזו מאפשרת שחזור התשובה המקורית (במלואה או קרוב לנוסחה המלא), ועל כן חשיבותה רבה. אך חשיבותה רבה גם מהיבט נוסף: בחינת הגרסאות וזיהוי הקיצור שנעשה בהן במעבר משלב לשלב, מאפשרים לנו לעמוד על מגמות העוסקים בעריכת תשובות הגאונים ועל מלאכת העריכה עצמה, ובמיוחד – הקיצור. המאמר גם מציג תובנות ממחקר משווה של ספרות השאלות ותשובות בעולם המוסלמי, וכן מציג השוואה לתשובת הרמב"ם שהוא עצמו עיבד אותה לכדי הלכה בחיבורו משנה תורה.

AB - תשובות הגאונים שיצאו מסורא ופומבדיתא, שתי הישיבות המרכזיות בבבל, הועתקו רונמסרו מדור לדור, והיו מקור לא אכזב למבקשים להתחקות על תורת הגאונים. ואולם במקרים רבים הנוסח שהגיע לידנו איננו הנוסח המקורי. התשובות הגיעו אלינו לאחר שחלו בהן ידיים: הקונטרסים המקוריים פורקו והורכבו מחדש וגם התשובות גופן במקרים רבים קוצרו, נחלקו לחלקים, פשטו צורה ולבשו צורה – הכול לפי צורכי המעתיק או העורך. כך נשמטו מהתשובות עם השנים הפתיחות המסולסלות, שמות השואלים והמשיבים, שמות מקומות וכדומה. במאמר זה מובאת הטענה שהשינויים שנעשו בתשובות, נתנו מענה לצרכים שונים, וספרות השו"ת של הגאונים אכן נחלקת לכמה סוגות משנה. לצורך ביסוס הטענה מובאת במאמר תשובה שממנה הגיעו לידינו כמה גרסאות שנשתמרו, בגניזה ומחוצה לה, וניכרים בהן עקבות של מלאכת העריכה. המדובר בתשובה שחיבר רב סעדיה גאון במענה לשאלה לגבי דין "דבר כיעור". השוואת הגרסאות הרבות זו לזו מאפשרת שחזור התשובה המקורית (במלואה או קרוב לנוסחה המלא), ועל כן חשיבותה רבה. אך חשיבותה רבה גם מהיבט נוסף: בחינת הגרסאות וזיהוי הקיצור שנעשה בהן במעבר משלב לשלב, מאפשרים לנו לעמוד על מגמות העוסקים בעריכת תשובות הגאונים ועל מלאכת העריכה עצמה, ובמיוחד – הקיצור. המאמר גם מציג תובנות ממחקר משווה של ספרות השאלות ותשובות בעולם המוסלמי, וכן מציג השוואה לתשובת הרמב"ם שהוא עצמו עיבד אותה לכדי הלכה בחיבורו משנה תורה.

UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000397486

M3 - מאמר

SN - 0334-6986

VL - לה

SP - 229

EP - 264

JO - סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה

JF - סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה

ER -

מתשובת שאלה לחיבור הלכה: לגלגולה של תשובת רב סעדיה גאון על דבר כיעור

Abstract

IHP publications

Other files and links

Fingerprint

Cite this