נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה

מנחם קיסטר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר מבקש להתחקות אחרי כמה דפוסים ומטבעות שבתפילות בית הכנסת לאור ממצאים ממדבר יהודה. המחבר דן בעיקר במגילה ליטורגית, מגילה חסרת סממנים כתתיים שנכתבה כנראה במאה הראשונה לסה"נ, בערך בדור יבנה - אם כי לא מן הנמנע שהברכות שבה חוברו קודם לכן. ההשוואה בין הקטעים ששרדו ממגילה זו לברכות תפילת העמידה מעלה ממצאים מאלפים. הברכות שבמגילה שלפנינו בוודאי אינן ברכות תפילת העמידה, אבל מטבעות הברכה ותבניות התוכן שבברכה הראשונה שבמגילה, ברכת ההודיה, דומים במידה מסוימת לאלו שבברכת 'מודים' לפי נוסחים שונים של ברכה זו, וקודם כול zנוסחי ארץ-ישראל. לעיתים יש בגרסת המגילה כדי לשפוך אור על כמה מטבעות בתפילת בית הכנסת, על זמנם ועל התהוותם. הממצא החשוב ביותר בברכות האחרות של המגילה הוא לשון 'מלך העלם' בתחילת הברכה. מטבע תפילה הבא בברכת 'מודים' שבתפילת עמידה לפי נוסח בבל דווקא כלול בתפילה לשלום יונתן המלך מקומראן - יצירה קצרה מאוד, בת זמנו של אלכסנדר ינאי, שעיניינה רחוק מברכת 'מודים'. הקושי לשרטט התפתחות לינארית בין הגירסאות השונות של הברכה אינו מכריע לכשלעצמו בשאלה הנכבדה והקשה של התהוות התפילה ונוסחיה, אולם יש בו כדי להאיר באור חדש את קדמותם של ניסוחים הנחשבים מאוחרים או נחותים ולעורר מחשבה מחודשת על מוקדם ומאוחר, קצר ורחב, בליטורגיקה היהודית, ועל תהליכי עיצובן של תבניות הברכות.
Original languageHebrew
Pages (from-to)331-355
Number of pages25
Journalתרביץ: רבעון למדעי היהדות
Volume77
Issue number4-3
StatePublished - 2008

IHP publications

  • IHP publications
  • Dead Sea scrolls
  • Prayer -- Judaism
  • Criticism, Textual

Cite this