Abstract
במאמר נטען שכדי להבין את הגורמים המשפיעים על הקליטה בחברה חדשה יש להכיר בחשיבות של תרבות העבר בחיי העולים. התברר במחקר בקרב יוצאי לוב בישראל, שגם מושגים מקובלים ביהדות, כגון "סידור" או "ישיבה", דורשים הבנה היסטורית המעוגנת בתנאים המיוחדים של ארץ המוצא, כדי להבין את משמעותם. עיון היסטורי מעלה שזמינות מוגבלת של ספרים מודפסים אפיינה את חיי היהודים בלוב דורות רבים. על רקע הניסיון בעבודת שדה בישראל עוקב המאמר אחרי מקורות המעידים, או רומזים, על תרבות הספרים המסורתית בטריפולי עד המאה ה-19. ברוב הבתים היו רק סידורים וחומשים, ורק בספריות מעטות (שנקראו "ישיבות") ניתן היה לעיין בספרים. הקשר בין הקהילה היהודית שם ותרבות הספרים בעולם היהודי הרחב החל להתעצם מהמחצית השנייה של המאה ה-19. עד אז היה ידע רה מועבר בעל-פה באמצעות שינון או בהעתקת ספרים. המחקר גם מצא פיצול בשימוש בספרות הרבנית: דיינים עסקו בספרות הפוסקים, אך תלמידי חכמים עיינו רק בש"ס ובמפרשיו. היו גם מסורות הלכה מקומיות שאינן מעוגנות בספרות ההלכה. (מתוך ההקדמה לקובץ)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | כוחן של מילים |
| Subtitle of host publication | אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית |
| Editors | ניסן רובין, שלמה גוזמן |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | כרמל |
| Pages | 290-267 |
| Number of pages | 24 |
| ISBN (Print) | 9789657791028 |
| State | Published - 2021 |
IHP publications
- IHP publications
- Jews -- Libya
- Israel -- Emigration and immigration -- Religious aspects
- Jewish literature
- Rabbinical literature
- Jewish diaspora
- Judaism and culture
- Jews -- Education -- Libya
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver