Abstract
כלל בסיסי בדיני נזיקין הוא שאין להטיל אחריות על נתבע אלא אם כן ביצע בעצמו עוולה נזיקית כלפי התובע. זוהי האחריות האישית "הרגילה". לכלל זה שני חריגים, הקבועים בחוק, במצבים שבהם העוולה כלפי התובע בוצעה על ידי צד שלישי, הזולת, ולא על ידי הנתבע, אך הנתבע מחויב בשל עוולת הזולת. חריג אחד הוא האחריות השילוחית המוטלת על הנתבע בשל היותו מעביד או שולח של הזולת המעוול (סעיפים 13 ו-14 לפקודת הנזיקין). החריג האחר לאחריות האישית "הרגילה" הוא האחריות האישית המיוחדת. זו מוטלת בסעיף 12 לפקודה בשל סוגי מעורבות שונים של הנתבע בעוולת הזולת, ובסעיף 15 בשל סוגי מעורבות של מזמין בעוולה שביצע קבלן. הדיון מתמקד באחריות האישית המיוחדת המוטלת בסעיפים 12 ו – 15 לפקודת הנזיקין על נתבע לעוולות הזולת. לצורך זה נבחנים השווה והשונה בין אחריות זו לבין האחריות השילוחית, הן מבחינת ההצדקות לאחריות והן מבחינת קווי התיחום בין שני סוגי אחריות. שיטת הדיון היא בחינה בפרוטרוט של הדין המצוי, בדגש על פסיקה מן השנים האחרונות, השוואתו לדין הרצוי והמסקנות המתבקשות. בתום הדיון בסוגיה מוצגת תמציתו. הספר מחולק לארבעה פרקים .פרק ראשון – מבוא: מציג את ההבחנה בין סוגי האחריות השונים; פרק שני – סעיף 12: עוסק במצבים השונים של מעורבות הנתבע בעוולת הזולת – כסיוע וייעוץ – ובוחן ואת התנאים להטלת אחריות בשל מעורבות זו - יסוד נפשי, נשוא המעורבות ועוצמתה, וקשר סיבתי עובדתי ומשפטי בינה לבין הנזק לתובע .דיון רחב מוקדש למעורבות בדרך של "אשרור" עוולת הזולת בשל הקשיים שזו מעוררת והעיסוק בה בפסיקה ובחקיקה בעת האחרונה; פרק שלישי – סעיף 15: עוסק באחריות מזמין לעוולות קבלן, מבסס את הדעה לפיה מדובר באחריות אישית ולא שילוחית ועומד על ל הקשיים הרבים שיוצרת הוראה זו ועל אי עקביות בפסיקה בפרשנותה. בהקשר זה נבחנים עצם הצורך בהוראה, האחריות החמורה בעוולות המטרד וההבחנה בין "שלוח" לבין "קבלן"; פרק רביעי – סיכומים: מרכז לנוחות הקורא את תמציות הפרקים הקודמים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | צפרירים |
| Publisher | נבו |
| Number of pages | 176 |
| ISBN (Print) | 9657832322, 9789657832325 |
| State | Published - 2025 |