Abstract
גישת סילוק הפחמן זוכה עכשיו לעניין רב, וגורמת לרבים לראות בה פתרון קסם טכנולוגי (techno-fix) המבטל את הצורך בצמצום פליטות ובשינויים מרחיקי לכת במערכת הכלכלית ובאורחות החיים. השיטות המוצעות לסילוק פחמן מתחלקות לשיטות שהן טכנולוגיות לחלוטין, כמו מערכות שיסננו אוויר, יתפסו ממנו את הפחמן הדו-חמצני, ויעבירו אותו להטמנה (DAC ‒ Direct Air Capture, תפיסה ישירה מהאוויר), ולשיטות שהן פתרונות מבוססי טבע, כלומר שגורמות לשינוי במערכות אקולוגיות טבעיות. הגישות מבוססות הטבע כוללות, בין השאר: בליה מואצת של מינרלים שמבוססת על פיזור רסק של סלעי יסוד (כגון בזלת) בשדות חקלאיים; הוספת סלעי גיר מרוסקים למי האוקיינוסים; דישון האוקיינוסים בברזל; נטיעת יערות; גידול צמחים כחומר דלק (ביומסה) לתחנות כוח ותפיסת הפחמן הדו-חמצני שנוצר בשרפה; שרפה של שאריות חומר אורגני והפיכתן לפחם ביולוגי (biochar); שיקום ביצות ויצירת ביצות חדשות; ניהול מיטבי של יער תוך ייצור מוצרי עץ ארוכי-קיום. כמובן שהיריעה כאן קצרה מלהסביר כל שיטה בפירוט, אך ברור ששיטה מבטיחה היא כזאת שמאפשרת לסלק במחיר סביר (כיום פחות מ-100 דולר לטונה פחמן) כמויות ניכרות של פחמן מהאטמוספרה בלי לגרום לבעיות סביבתיות או חברתיות חדשות. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Journal | אקולוגיה וסביבה |
State | Published - 2024 |
IHP publications
- IHP publications
- Atmosphere
- Carbon
- Carbon dioxide
- Greenhouse gases
- Waste disposal