Abstract
המאמר דן במוזיאונים המגויסים מטעם הדיקטטורה לצרכים של הומוגניזציה תרבותית-לאומית ושל יצירת נרטיב מוכתב הקושר את העבר הפרה-היסטורי והפרוטו-היסטורי להווה. במאמר המתמקד במוזיאון הלאומי הסיני ובמוזיאון חבל ליאו-נינג בבירתו שן יאנגף נבחנת ההבניה של נרטיב של העבר הרחוק ומקומו בהיסטוריה באמצעות ניתוח של מבנה המוזיאונים, מיקומם במרחב, עיצובם הפנימי, תכנון וסידור של המוצגים בהם, כך שתצוגתם של שרידי תרבות חומרית משמשת להדגשת סיפורי-על בתרבות שבה היה מקום של בכורה לטקסטים הכתובים, המאמר מצביע על המעבר מראייה מרקסיסטית דוגמטית של העבר שעיקרה 'ניתוקים' בין שלב לשלב בעבר, לדגש המושם משנות השמונים של המאה העשרים בהמשכיות היסטורית. עוד הוא מראה כיצד מוזיאונים מקומיים מנכסים עבר המשותף לסין כולה אך יחד עם זאת מציגים גוונים וייחוד מקומיים ובכך חותרים באופן מבוקר ומעודן תחת סיפור העבר הכולל. סיפור העבר כפי שהוא מיוצג בהם מכיל קבוצות אזוריות ואתניות שונות.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 111-140 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית |
| Volume | 37 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- IHP publications
- China -- Antiquities
- China -- History
- Museums -- China
- Nationalism