Abstract
המגילות המקראיות הקדומות שנמצאו במדבר יהודה נבדלות רבות אחת מחברתה, כפי שגם הטקסטים האחרים, הידועים ממקורות מאוחרים יותר נבדלים ביניהם: נוסח המסורה (נה"מ), החומש השומרוני (שומ') ותרגום השבעים (תה"ש). חוקרי הנוסח משווים בין המקורות הללו ובה בעת הם משפרים את ידיעותינו על נוסח המקרא בימי קדם. ריבוי זה של מקורות עתיקים כמעט מחייב אותנו לברר אם כל המקורות הללו היו סמכותיים בשעתו, ואם כן, לאילו קבוצות. בירור זה נוגע לפעמים להערכת גרסאות מסוימות, ומכל מקום הוא מסייע בידינו לעמוד על מעמדם של הטקסטים הקדומים מבחינה חברתית והיסטורית. מחקר זה מתמקד במעמדם הסמכותי של מגילות עתיקות ומקורות נוספים. אם נצא מתוך הנחה שהמגילות נבדלו ביניהן, האם מותר להניח שבכל זאת כולן היו סמכותיות? שמא הן היו סמכותיות ברמות שונות? נשאלת גם השאלה לאילו קהלים או קבוצות מגילות אלה היו בעלות סמכות. כמו כן, האם מגילות מסוימות קיבלו מעמד סמכותי עוד טרם הייתה האסופה כולה מקובלת בעיני הבריות? כשאנו מבררים שאלות אלה, ברי לנו שאי אפשר להגדיר בדיוק את עצם סמכות הנוסח לאותיותיו, שכן שאלה זאת כרוכה בהתקדשות תוכנם של ספרי המקרא. קבוצות דתיות שונות העניקו סמכות לאסופות שונות של כתבי הקודש כשהסמכות והקבוצה מעניקת הסמכות קשורות קשר הדוק: ללא קבוצה שתעניק את הסמכות אי אפשר לדבר על סמכות. סביר להניח שהענקת הסמכות הייתה מכוונת לנצח, אך ההיסטוריה לימדה אותנו שמעמדם של טקסטים השתנה במרוצת הזמן. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 57-71 |
| Number of pages | 15 |
| Journal | מגילות |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- IHP publications
- Dead Sea scrolls
- Bible -- Criticism, Textual
- Authority -- Religious aspects -- Judaism
- Bible