Abstract
זיקתו של גינצבורג לחקר הפולקלור מתבטאת בשני היבטים מרכזיים של 'אגדות היהודים': 1. הסוגה הסיפורית, שמודעותו למרכזיותה בדיון הפולקלוריסטי מתבטאת באופנים שבהם הוא מנמק את בחירת סוגת האגדה ככותרת המאחדת את כלל המפעל; 2. המתודה ההשוואתית, ששלטה בחקר הספרות העממית ממחצית המאה התשע-עשרה ועד מחצית המאה העשרים, ושימשה בסיס לאופן בניית כרכי ההערות - שהם עיקרו של הצד המדעי של המפעל - ומתבטאת בזיקה המסתמנת בין חיבורו לבין מפעלם ההשוואתי של יוהנס בולטה וגיאורג פוליבקה וההערות למעשיות האחים גרים, שיצאו לאור פחות או יותר בד בבד עם 'אגדות היהודים'. בצד שרטוט המצע המחקרי הפולקלוריסטי על מפעלו של גינצבורג, המאמר מצביע על עוד שתי נקודות זיקה של גינצבורג לפולקלור ולמחקרו: ראייתו את 'אגדות היהודים' כשחזור עולם הדימיון הכולל של היהודים הקדומים מצד אחד, ודימויו העצמי - כמו גם דימויו בעיני זולתו - כמספר סיפורים משובח מצד אחד. (מתוך החוברת)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 57-75 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | מדעי היהדות |
| Volume | 47 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP publications
- Folk literature
- Tales
- Rabbinical literature
- Influence (Literary, artistic, etc.)