Abstract
יעקב פרנק (1726-1791) לא היה בן תרבות: הוא היה אדם חסר בושה, נטול אשמה ונעדר פחד יותר מכל אדם שהמסורת היהודית הכתובה שהגיעה אלינו שמרה עדות על אודותיו. מאחר שסייגים אלו לא חלו עליו, האוטומיתוגרפיה לו הידועה בשם 'דברי האדון' היא עדות ראשונה במעלה על גלגוליה הקיצוניים של המחשבה המיתית והמיסטית החוצה גבולות ועל מעבריה הלא צפויים מעולם המחשבה לעולם המעשה. בחיבור מיתי-ביוגרפי זה, שנכתב בשלהי המאה השמונה-עשרה בברין שבמורביה ובאופנבך שבגרמניה, רשמו מאמיניו של פרנק את דבריו כנתינתם, ללא צנזורה ועיבוד וללא סייגים וביקורת. ביטוי נטול עכבות זה, המתייחס לזיכרונות, חלומות, סיפורים, אגדות, תורות ומיתוסים הטבועים כולם בחותם אישי מובהק, נבע מן העובדה שאת החיבור כתבו אנשי המחנה הפרנקיסטי עבור בני החבורה ממשיכי דרכם. שבתאים פראנקיסטים אלה, שכינו את עצמם 'מאמינים' ביקשו לנצור את זכרו של המנהיג הנערץ, שהפך מיתוס מיסטי על עולם נגאל למציאות מוחשית בעולמה של החבורה, ושמרו את החיבור המנציח את קולו כמספר בעל חזון וכמייסד תנועה כריזמטי. כתבי היד של חיבור זה הועתקו ונשמרו ברשותם הבלעדית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 471-548 |
| Number of pages | 78 |
| Journal | מחקרי ירושלים במחשבת ישראל |
| Volume | 17 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2003 |
IHP publications
- IHP publications
- Cabala
- Frankists
- Messianism
- Sabbathaians
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver