סקירת כלים למדידה עקיפה של גילנות באמצעות תיאורי מקרה בקרב אנשי מקצועות הבריאות

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

גילנות נמדדת בספרות המחקרית בשלוש דרכים מקובלות: בחינת היקף הידע אודות האוכלוסייה הזקנה, מדידת עמדות ביחס לאנשים זקנים, ומדידה של התנהגות גילנית. מבין דרכים אלו, מדידת מרכיב העמדות היא הדרך השכיחה ביותר למדידת גילנות. ניתן לבצע מדידה ישירה (גלויה) ועקיפה (סמויה) של עמדות. בעוד שבמדידה הישירה העמדות נמדדות באמצעות דיווח ישיר של הנבדקים על עמדותיהם בנוגע לגיל המבוגר ולמאפייניו, במדידה הסמויה אין הנבדקים יודעים שעמדות ביחס לגיל הן הגורם המרכזי שעליו הם מתבקשים לדווח. חשיבותה של המדידה העקיפה מתחדדת כאשר מודדים תופעה בעלת דימוי חברתי או אישי שלילי, כדוגמת גילנות, אשר עלולה להניב דיווחים מוטים בשל הנטייה המוכרת כרצייה חברתית. לאור יתרונה של שיטה זו בבחינת תופעת הגילנות, המאמר הנוכחי מתמקד בדרכים עקיפות למדידת עמדות, וסוקר כלים למדידה עקיפה של גילנות באמצעות תיאורי מקרה. סקירת הכלים התמקדה באוכלוסיית אנשי מקצועות הבריאות וכך היא מוצגת במאמר: תיאורי מקרה שנבחנו בקרב רופאים, אחיות, עובדים סוציאלים ופסיכולוגים, ולבסוף תיאורי מקרה שנבחנו בקרב פיזיותרפיסטים. הסקירה העלתה כי הרוב המכריע של המחקרים שהשתמשו בתיאורי מקרה למדידת גילנות ראה אור רק בעשור האחרון, ומספר המחקרים הללו אינו גדול. מטרת המאמר היא להנגיש ולהרחיב בקרב ציבור החוקרים את שימוש בשיטה זו למדידת גילנות באמצעות חשיפה לאותם כלי מדידה והפיכתם לזמינים. (מתוך המאמר) Refereed/Peer-reviewed
Original languageHebrew
Pages (from-to)41-71
Number of pages31
Journalגרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה
Volume38
Issue number2-3
StatePublished - 2011

IHP publications

  • IHP publications
  • Age discrimination
  • Attitude (Psychology)
  • Case studies
  • Evaluation
  • Measurement
  • Nurses
  • Physical therapists
  • Physicians
  • Psychologists
  • Social workers

Cite this