Abstract
בשנים האחרונות מתעורר שיח בינלאומי ער סביב עתידם של 'מקומות שנותרו מאחור'. מדובר ביישובים קטנים ולרוב כפריים, הנמצאים באזורים פריפריאליים ומרוחקים גיאוגרפית. מקומות אלה מאופיינים על ידי אוכלוסייה שמצטמצמת ומזדקנת, ורמות השכר וההשכלה נמוכות. יש ניתוק חלקי ממקורות מידע ומרשתות התקשורת הלאומיות, הגירה שלילית של אוכלוסייה צעירה ומשכילה ונגישות מצומצמת לשירותים ציבוריים וחברתיים. בריצת המשק הלאומי אל עבר האופק הגלובלי, הטכנולוגי והקוסמופוליטי, מקומות אלה נשארים מאחור. עם הזמן הם הופכים להיות 'שמורות טבע', מקומות המתקיימים על פי קודים של העבר ולכודים בזמן הווה ברמת פיתוח כלכלי וחברתי נמוכה. מדור זה יסקור את התובנות העיקריות העולות ממחקרים העוסקים בנושא. על בסיס זה נתייחס גם למציאות הישראלית הנוכחית. נשאל האם יישובי עוטף עזה (בתקופת טרום השביעי באוקטובר 2023) עונים על התיאור של 'מקומות שנותרו מאחור'? ואם כן, כיצד הדבר עשוי להשפיע על ניסיונות השיקום של מערב הנגב?
| Translated title of the contribution | Literature Review: The Dilemma of "Left Behind" Places |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Journal | תכנון |
| State | Published - 2025 |
IHP publications
- IHP publications
- Rehabilitation
- Rural conditions
- Village communities
- Villages
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver