Abstract
בימאי הקולנוע פרנסואה טריפו (Truffaut) יצר בהפרש של עשר שנים שני סרטים שעובדו על-פי רומנים אוטוביוגרפיים מאת אנרי פייר רושה (Roché): ז'ול וז'ים (Jules et Jim, 1961) ושתי האנגליות והיבשת (Les Deux Anglaises et le Continent, 1971). בשני הסרטים הדמויות המרכזיות עוסקות באמנות, חלקן בכתיבה ואחרות באמנות פלסטית, בחירה שמספקת לטריפו כר פורה לשילוב יצירות ספרות ואמנות בכל אחד מן הסרטים, וליצירת דיאלוג בין-טקסטואלי עשיר. הדיאלוג הבין-טקסטואלי מפקיע את הסרט מן ההגדרה הצרה של עיבוד לרומן, ומוסיף לו רבדים רבים של משמעות. בנוסף, יוצרים הסרטים דיאלוג בין האמנויות השונות, שמעורר דיון בייחודן ובגבולותיהן, כמו גם בקשר המורכב בין קולנוע לבין האמנויות הוותיקות שקדמו לו. במאמר זה בוחנים המחברים את הדיאלוג הבין-טקסטואלי המורכב שקיים בשני הסרטים, ואת תרומתו החיונית לפרשנותם ברבדים שונים, תימטיים ואוטו-פואטיים. האינטרטקסטים המרכזיים שבהם דנים המחברים הם הסיפור הקצר סרזין (Sarrasin, Balzac, 1830), שלושה פסלים, שכל אחד מהם מרפרר ליצירה ספרותית: ונוס המנצחת לפייר אוגוסט רנואר; בלזק; הנשיקה לאוגוסט רודין, ומיתוס פיגמליון. בחירה זו של טריפו מספקת למחברים הזדמנות לבחינה של מערכת היחסים המורכבת בין הקולנוע, הספרות והאמנות הפלסטית.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 2011 |
Number of pages | 1 |
Journal | היסטוריה ותיאוריה |
Volume | 20 |
State | Published - 2011 |
IHP publications
- IHP publications
- Art and literature
- Motion pictures and literature