Abstract
שוניות אלמוגים ברחבי העולם מידרדרות במהירות בעקבות שינויים סביבתיים-גלובליים ומקומיים. עליית טמפרטורת הים היא האיום החמור והמיידי ביותר עליהן. לאור התחזיות כי70-90% מהשוניות יאבדו עד אמצע המאה הנוכחית, ישנו צורך לאתר את שוניות האלמוגים עם הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד באוקיינוסים חמים יותר על מנת לרכז וליעל מאמצי שימור. מפל הטמפרטורות לאורך הים האדום, מטמפרטורת קיץ ממוצעת קיצונית בדרומו (33C) ועד טמפרטורה מרבית ממוצעת של 27C בצפונו, מציע שהאלמוגים יהיו עמידים יותר בדרום הים האדום. אולם בפועל, אלמוגים ממפרץ אילת בקצהו הצפון מזרחי של הים האדום ('29 צפון), מדגימים עמידות תרמית יוצאת דופן הנובעת, ככל הנראה, מברירה טבעית (סלקציה) שעברו מושבות האם בדרום הים האדום בתום עידן הקרח האחרון. במחקר זה שאלנו האם אוכלוסיות אלמוגים שעברו את הסלקציה וחיות מזה אלפי שנים במפרץ אילת דומות בתכונותיהן לאלמוגים בקצהו הדרומי של הים האדום (ממפרץ טאג׳ורה,ג'יבוטי), לאור הדמיון הגנטי בין האוכלוסיות. בסוף קיץ 2022, דגמנו שיחן שכיח (Stylophora pistillata), שיחית (.Pocillopora sp) וחרירן (.Porites sp) ממפרץ טאג'ורה (11 צפון), 70 קילומטר דרומית לכניסה לים האדום, וממפרץ אילת, על מנת לבחון האם קיימים הבדלים בצפיפות אצות, ריכוז כלורופיל ותכולת מאגרי אנרגיה (חלבונים, פחמימות ושומנים) של האלמוגים והאצות השיתופיות שלהם. בעת הדיגום בשני המפרצים, שלושת סוגי האלמוגיםלא עברו הלבנת אלמוגים (coral bleaching), למרות שנחשפו ל-2C מעל טמפרטורת הקיץ המרבית המקומית. במחקר זוהו מספר הבדלים מובהקים בין מושבות ממפרץ אילת למפרץ טאג'ורה: לשיחן שכיח ולשיחית ממפרץ אילת היו יותר חלבוני מאכסן מאלו שבמפרץ טאג'ורה (59 ו-65% יותר, בהתאמה), ובאצות של שיחן גם תכולת הפחמימות הייתה גבוהה יותר (ב-48%). כלומר לאלמוגים החיים מתחת לסף ההלבנה במפרץ אילת ישנם מאגרי אנרגיה גבוהים יותר, בחלק מהסוגים. בנוסף, זוהו שינויים יחסיים קטנים יותר בשיחית ממפרץ אילת לטאג'ורה במחקר זה (מרחק של כ-2,000 קילומטרים) לעומת שיחית ממפרץ אילת ודרום הים האדום ממחקר קודם (פרסאן, ערב הסעודית; 1,600קילומטרים), זאת למרות היותם קרובים יותר זה לזה, כך שלטמפרטורה השפעה גדולה יותר מהמרחק בין השוניות.ממצאי מחקר זה תומכים בכך שאלמוגי מפרץ אילת עברו סלקציה בפני טמפרטורות קיץ גבוהות בדרום הים האדום (באיזור איי פרסאן) ומדגישים את עמידותם בפני טמפרטורות הקיץ הנוכחיות במפרץ אילת. בעוד שוניות ברחבי העולם, בג'יבוטי ובדרום הים האדום עוברות אירועי הלבנה תדירים וחמורים יותר, שוניות במפרץ אילת צפויות להיות עדיין מתחת לסף ההלבנה שלהן בעשורים הקרובים. זאת לאור ההלבנה שזוהתה בשונית הרדודה בקיץ 2024. לכן, לשוניות מפרץ אילת חשיבות עולמית כמקלט אלמוגים, ויש לרכז בהן מאמצי שימור ולהסיר מהן הפרעות מקומיות כזיהום ופגיעה פיזית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | הוד הים |
| Subtitle of host publication | איתנות ותמורות במערכות הימיות של ישראל |
| Editors | נגה סטמבלר |
| Place of Publication | חיפה |
| Publisher | העמותה הישראלית למדעי הימים |
| Pages | 533-552 |
| Number of pages | 20 |
| ISBN (Print) | 9789655973808, 9655973808 |
| State | Published - 2025 |
IHP publications
- IHP publications
- Coral reefs and islands
- Eilat, Gulf of (Israel)
- Red Sea
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver