עדות שאינה ניתנת להזמנה ועקרון ההפרכה של פופר

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

המאמר מבקש לערוך השוואה בין שני עקרונות: עקרון ההפרכה של קרל פופר לקביעת מעמדן של השערות מדעיות, ועיקרון מקביל המצוי במשפט התלמודי לקביעת קבילותן של עדויות במשפט. המדע והמשפט הם תחומים שאחת ממטרותיהם העיקרית היא בירור האמת, ושניהם נתקלים בקשיים שונים בבירור זה. שני התחומים פיתחו פרוצדורות שאמורות להתמודד עם הקשיים הללו ולמנוע מן העוסקים בהם, חוקרים או שופטים, להכשל במסקנה שקרית, בין בזדון ובין בתום לב. המאמר מדגיש את המודעות והרגישות התלמודית לשאלות מתודולוגיות בהקשר של ההליך השיפוטי, ובוחן מסקנות תלמודיות המטרימות תובנות שעלו מאוחר יותר בהקשר המדעי. שני העקרונות שהמחברים דנים בהם הם אלה: א. כל עדות שאינה ניתנת להזמה היא עדות, ב. כל השערה שאינה ניתנת להפרכה אינה השערה מדעית.
Original languageHebrew
Pages (from-to)128-136
Number of pages9
Journalאקדמות: כתב-עת של לומדי "בית מורשה"
Volume24
StatePublished - 2010

IHP publications

  • IHP publications
  • Witnesses
  • Perjury
  • Science
  • Law -- Philosophy
  • Evidence (Law)

Cite this