Abstract
במאמר זה מוצעת שיטה לאמידת החלק, בתוספת השכר, שנובע מזחילת שכר. השיטה מיושמת לשנת 2000, שבה עלה השכר השנתי הממוצע בשירות הציבורי בשיעור נומינלי של 5.1%, בלא שניתנה תוספת שכר כלשהי במסגרת הסכם שכר קיבוצי ובלא ששולמה תוספת יוקר. עובדה זו מראה, כי זחילת השכר, הנמדדת על פי ההתקדמות בדרגות, תרמה לעליית השכר תרומה זעירה בלבד - פחות ממחצית נקודת אחוז. לעומת זאת נמצא כי הסכמי השכר ה"מקומיים" - ההסכמים הנחתמים לאורך כל השנה בין משרד האוצר לקבוצות עובדים במשרד או באגף של משרד - מילאו תפקיד מרכזי בעליית השכר של עובדי המדינה. בשנת 2000 תרמו הסכמים אלה לעליית השכר בשירות המדינה כ- 3 נקודות אחוז. עליית הוותק המקצועי, התרחבות היקף העבודה הנוספת, ובעיקר התרחבות מעגל המקבלים תשלומי רכב תרמו יחד לעליית השכר ב- 1.5 נקודות אחוז
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 37-56 |
Number of pages | 20 |
Journal | סקר בנק ישראל |
Volume | 76 |
State | Published - 2004 |
IHP publications
- IHP publications
- Civil service
- Cost and standard of living
- Wages