על לשונם ותרבותם של יהודי טריפוליטניה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

יהדות לוב, כמו אוכלוסיית לוב בכלל, עדיין לא הייתה נושא למחקרים היסטוריים-תרבותיים רבים. בשנות 1949-1951 עלו כ-90 אחוז של יהודי לוב למדינת ישראל, ולאחר 1967 נותרו בעיר טריפולי מאות אחדות בלבד. האפשרות לחקור את דרך החיים המסורתית של קבוצה זו בסביבתה המקורית אינה קיימת עוד, והעוקב אחרי תולדות יהודי לוב, נאלץ לחקור "ממרחקים". גישה יעילה למחקר כזה פיתחו וויינרייך והרצוג בעבודתם באטלס ללשונה ותרבותה של היהדות האשכנזית. חוקרים אלה הכינו קונטרס שאלות, הדן בענייני לשון ותרבות, והגישוהו למודיעים נבחרים ממרחבי אירופה. ב-1968-1969 ניסיתי לערוך מחקר מקביל בזעיר אנפין בין יהודים שארץ מוצאם לוב. מחקר זה מדגיש את הצד התרבותי-חברתי, אך הוא מנסה ללמוד משהו גם על לשונה של יהדות לוב. בין השאר המחקר רוצה להראות שמחקרי תרבות עשויים להתעשר מתשומת לב מדויקת לענייני לשון, ושהצד ה"חברתי" של לשון יש בו עניין למדעים שונים. ריכוזם של יוצאי לוב במדינת ישראל אפשר לכותב המאמר לאתר מודיעים מכל שכבות האוכלוסייה, לרבות מי שהיו תושבי העיירות הקטנות המפוזרות באיזור טריפוליטניה. מאמר זה יציג דוגמאות מן הממצאים הנובעים מן המחקר שתואר לעיל. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)137-147
Number of pages11
Journalלשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
Volume38
Issue number1-2
StatePublished - 1973

IHP publications

  • IHP publications
  • Jews -- Tripolitania
  • Kabyle language
  • Judeo-Arabic language
  • Italian language
  • Arabic language -- Dialects
  • Comparative linguistics
  • Sociolinguistics

Cite this