Abstract
המאמר מבקש לבסס את המונח זיקת האמון כעיקרון מהותי ומארגן בשיטתו הפדגוגית של יאנוש קורצ'אק, ולהדגיש את חשיבותו לאתגרי החינוך במאה ה-21. בחלקו הראשון של החיבור יוצגו מאפייניה האקזיסטנציאליסטיים של זיקת האמון בפדגוגיה הדיאלוגית בכלל, ובתורתו החינוכית של קורצ'אק בפרט. בחלקו השני, והמרכזי, של החיבור יוצגו שלושה אופנים שבאמצעותם חתר קורצ'אק לממש את זיקת האמון בעבודתו החינוכית עם הילדים בבית היתומים: הראשון התבטא בביטול האידיאליזם ובקיומו של כבוד ממשי (קונקרטי) להוויית חייהם של הילדים; השני בא לידי ביטוי בהקפדה על קיומו של מרחב פדגוגי עקבי ומאורגן המחולל ביטחון והיגיון בחייהם; והשלישי השתקף בעידון (סובלימציה) של המציאות הפדגוגית לכדי משחק, ובמימוש זכותם של הילדים להתנסות ולטעות בה. בפרק הסיכום ייבחנו שלושה איומים הרובצים לפתחה של זיקת האמון במערכת החינוך הציבורית בימינו, ובתרומתה האפשרית של זיקת האמון הקורצ'אקיאנית להתמודדות עמם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 69-92 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | גילוי דעת |
| Volume | 17 |
| State | Published - 2020 |
IHP publications
- IHP publications
- Attachment behavior
- Children
- Dialogue
- Dignity
- Education
- Existentialism
- Forgiveness
- Play
- Respect for persons
- Teacher-student relationships
- Trust