Abstract
המאמר מציג את מורכבות הפרקטיקה של הריסת בתי מחבלים, ומציגים את דעות השופטים העולות מקריאה מעמיקה בפסקי דין של בית המשפט העליון בנושא זה. לטענתם, פסקי הדין הדנים בהריסת בתים אינם מקיימים דיונים עקרוניים ועמוקים בפרקטיקה שנויה במחלוקת זו. עם זאת, קריאה מעמיקה של הפסיקות מראה כי שופטים רבים מטילים ספק בפסיקה העקרונית המתירה את ההריסה. לדעת המחברים, התפתחויות הדין הפנימי והדין הבין-לאומי מחייבות התבוננות נוספת בסוגיה זו. בין התפתחויות אלו ניתן למנות את שינוי המעמד של אמנת ז'נבה במשפט הישראלי, הכרה בתחולת זכויות האדם בשטחים, שינויי פרשנות במשפט הבין-לאומי בעולם ופרשנות דינמית של בית המשפט העליו לזכויות אדם וזכויות חוקתיות. לאור שינויים אלו הכותבים מבקשים לבחון את המדיניות הנוהגת בעניין הריסת בתים בישראל. לטענתם, פסיקות הסותרות את ההתפתחויות במשפט מערערות את עקביות שיטת המשפט ואת אמינותה, והדרך לתקן כשלים אלו היא איסור מוחלט על הריסת בתים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 973-1044 |
| Number of pages | 72 |
| Journal | מחקרי משפט |
| Volume | ל"א |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2018 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 8 Decent Work and Economic Growth -
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP publications
- IHP publications
- Geneva Conventions -- (1949)
- Human rights
- International law
- Law -- Israel
- War and emergency legislation
- Wrecking
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver