Skip to main navigation Skip to search Skip to main content

על תרומתו של השופט ריבלין לדיני הנזיקין

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

המאמר סוקר ומעלה על נס את תרומתו העצומה והמשמעותית של השופט פרופסור אליעזר ריבלין לפיתוחם, הבהרתם והשבחתם של דיני הנזיקין בישראל, תוך ניתוח פסיקותיו בשורה של סוגיות מורכבות והצבעה על גישתו היצירתית, החדשנית והאמיצה. המאמר מתמקד במספר מוקדים עיקריים שבהם הטביע ריבלין את חותמו, ובהם הרחבת "שיח המטרות" וביסוס מעמדם של ערכים כמו השוויון (לדוגמה בהלכת אבו חנא), טובת הכלל וההגנה על האוטונומיה כשיקולים עצמאיים ומרכזיים המאזנים את שיקולי ההגינות, ההרתעה והיעילות, תוך הרחבת "נוסחת הנד" לכלול גם שיקולי הגינות וצדק. כמו כן, נסקרות הכרעותיו האמיצות בסוגיות ערכיות ויישומיות מורכבות כגון יצירת הלכת "השנים האבודות", שתיקנה כשל קודם והעניקה פיצוי על אובדן כושר השתכרות בשנים שאבדו, וביטול עילת ה"חיים בעוולה" מטעמים ערכיים תוך הרחבת עילת "הולדה בעוולה" כדי להבטיח את צורכי הקטין ופיצוי להוריו. בתחום דיני הסיבתיות פעל ריבלין להסדרת "חלוקת העבודה", כאשר בקשר הסיבתי העובדתי בלם מעבר בלתי מבוקר וגורף לאחריות יחסית והתיר אותה רק במצבים חריגים של "הטיה נשנית", ובקשר הסיבתי המשפטי הבהיר את היחס שבין מבחן הסיכון, מבחן הצפיות והשכל הישר והתווה קווים מנחים בסוגיית ריחוק הנזק. לבסוף, מוצג פועלו של ריבלין בהבהרת התנאים להחלת חזקות רשלנות כגון "הדבר מעיד על עצמו", חזקת ה"נזק הראייתי" וצמצום חזקת "הדברים המסוכנים", לצד הסדרת הגדרת "שימוש ברכב מנועי" בפלת"ד, צמצום אחריותו הדרקונית של "המשדל" לפי סעיף 12 לפקודה והסדרת דיני ההתיישנות בנזיקין על ידי החלת כלל הגילוי המאוחר באופן שאינו מקפח תובעים.
Original languageHebrew
Title of host publicationספר ריבלין
Editorsאליעזר ריבלין, אהרן ברק, יצחק עמית, אריאל פורת, שרון צנציפר-הלפמן, גיא שני
Place of Publicationצפרירים
Publisherנבו
Pages461-494
Number of pages34
ISBN (Print)9789657832332, 9657832330
StatePublished - 2025

IHP publications

  • IHP publications

Cite this