Abstract
אפילפסיה, התופעה המייצרת ירי עודף וסינכרוני של נוירונים, היא מחלה נוירולוגית חמורה הגורמת להפרעה תפקודית ופוגעת בכ- 50 מיליון איש בעולם. התקפים אפילפטיים גורמים לפגיעה בתפקוד פסיכו־ סוציאלי ופיסי, לשכיחות מוגברת של דיכאון וחרדה, ובאופן פוטנציאלי למצב מסכן חיים. השיקול האם להתחיל טיפול מבוסס על מספר גורמים, ובמרבית המקרים לא מתחילים טיפול לאחר התקף בודד. החלטה על טיפול תתקבל לאחר אבחון מקיף ושיקול מקצועי רב בבחירת תרופת הקו הראשון. קיימים הבדלים במחקרים שונים במתודולוגיה ובחוזק ההוכחות, ובהתאם קיימות המלצות שונות בין המסמכים של הקווים המנחים שפורסמו על ידי ארגונים שונים. התרופה הראשונה יעילה בכמחצית מהחולים. אם התרופה הראשונה אינה מתאימה עוברים לתרופה שנייה. מהתרופה השלישית והלאה מנסים שילובי תרופות. לאחר כישלון של 2 משטרי טיפול החולה מוכרז כעמיד לטיפול תרופתי. בנוסף במחלה עולות שאלות כמו מתי להפסיק טיפול, הנחיות לנטילה, חלופות גנריות וכמובן חידושים אחרונים בתחום. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 8-15 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | הקפסולה |
| Volume | יולי 2013 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- IHP publications
- Anticonvulsants
- Drug utilization
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver