פוליטיקה, משפט וההליך השיפוטי: המקרה של בג"ץ והשטחים

לפי עמדתו העיקבית של בג"ץ בעתירות הנוגעות לשטחים שנכבשו בשנת 1967, המסגרת הנורמטיבית שלפיה נבחנות פעולותיהן של הרשויות היא של "תפיסה לוחמתית" (belligerent occupation‏). בית-המשפט פסק כי לפי מסגרת זו, בבואו לקבל החלטה הנוגעת לשטחים, על המפקד הצבאי להתחשב בשני שיקולים בלבד: (1) צורכי הביטחון (במובן הצר); (2) טובת האוכלוסייה המקומית. גם מי שאינו מומחה לנעשה בשטחים מבין כי במקרים רבים מדיניות הממשלה בשטחים אינה מתיישבת עם מסגרת נורמטיבית זו. במאמר זה ביקשנו לבחון את התנהלותן של הרשויות בבואן להגן בבג"ץ על החלטותיהן במקרים מסוג זה. לשם כך בחנו את הרקע הפוליטי לשלוש החלטות מרכזיות שהועמדו לביקורת שיפוטית בבג"ץ, כפי שנחשף במסמכים רשמיים ובעדויות של אנשים שמילאו תפקידי-מפתח בגיבוש אותן החלטות. לאחר-מכן עימתנו את התמונה הפוליטית שהצטיירה ממקורות חיצוניים וארכיוניים אלה עם טענות המדינה כפי שהועלו בבית-המשפט. הראינו כי במקרים שבדקנו היה פער משמעותי בין הנימוקים הפוליטיים להחלטת הרשויות כפי שעלו מחומרי-הרקע הפוליטיים לבין הנימוקים להחלטה זו שהוצגו בכתבי הטענות של המדינה בבית-המשפט. במקרה אחד הטעו הרשויות את בית-המשפט ולא הציגו לפניו מסמך חשוב שהיה חושף תמונה שונה מזו שהן הציגו לפניו; ובשני המקרים האחרים לא הציגו הרשויות את הרקע הפוליטי להחלטות, והעלו נימוקים לצורך הדיון בבג"ץ שלא שימשו אותן בפועל בקבלן את ההחלטות שעמדו לדיון. עקב מגבלות הנובעות מזכות הגישה לחומרים המעידים על הרקע הפוליטי להחלטות, לא יכולנו לבחון מקרים שנדונו בבית-המשפט בשנים האחרונות. אולם לנוכח הפער בין המסגרת המשפטית לבין המדיניות הפוליטית הנוגעת לשטחים, קשה להניח כי התופעה שעליה עמדנו במחקרנו מוגבלת לשלושת המקרים הקונקרטיים שבחנו לעומק. אין בכוונתנו לטעון כי אילו נחשף הרקע הפוליטי להחלטת הרשויות במקרים שנבחנו, היה בית-המשפט פוסק בהכרח לטובת העותרים, ולא לטובת המדינה. אולם ההליכים בבג"ץ נשענים על ההנחה כי הרשויות מגלות לבית-המשפט את האמת, וכי אין מסתירים ממנו מידע שיש בו כדי להשפיע על התוצאה המשפטית. נטילת הנחה זו משמעה הטלת ספק ביושרת ההליך השיפוטי. (מתוך המאמר)