פירוש רבי יהודה החסיד לבראשית מח 20-22

פירושיו לתורה של רבי יהודה החסיד (רי"ח), בעל 'ספר חסידים' לפי הייחוס המקובל, כפי שנאספו על ידי בנו ר' משה זלטמן מזיכרונו לאחר פטירת אביו, מצויים בידינו זה כ-35 שנה. לקט פירושים אלה לא זכה לבחינה יסודית ושיטתית, ועוד יש לשאת ולתת בשאלת אחדותו של הקובץ וייחוסו לרי"ח. המחקרים וההערות שהוקדשו לספר עסקו בין היתר ביחידות פירוש אחדות שמשתמע מהן כי התורה כוללת כתבים שלא נתחברו על ידי משה. אולם גם יחידות פירוש אלו, שבגללן יצא הקצף על המהדיר, על המו"ל ועל מוכרי הספרים, ולבסוף ביקשו לגנוז את הספר ואף הוציאו מהדורה חדשה ומצונזרת, עדיין לא זכו לדיון מעמיק. ניתוח כזה עשוי לסייע לנו לעמוד ביתר דיוק על היקפו ועומקו של העיסוק בשאלות הנוגעות לחיבור התורה ולעריכתה באשכנז במאה השלוש-עשרה. המאמר דן באחת היחידות הללו, זו העוסקת בפירושו של רי"ח למילים: "וישם את אפרים לפני מנשה" (בר' מח 20). מילים אלה מופיעות כידוע לקראת סיומו של סיפור המפגש המרגש בין יעקב ובין שני בני יוסף (שם 22-1). מטרת המאמר לבאר במדויק את הפירוש כפי שהובא, את המניעים שגרמו לפרשן לפרש כפי שפירש, ואת ההבדלים העקרוניים בינו ובין קודמיו, שבגללם פירושו שונה מפירושיהם. (מתוך המאמר)