Abstract
מסכת זבחים פותחת בדיני 'שלא לשמה'. כל קרבן צריך להשחט 'לשם זבח'. למשל קרבן עולה צריך להשחט לשם עולה. המשנה מבררת מה הדין כשהזבח נשחט 'שלא לשמה'. ברוב הקרבנות, קובעת המשנה הראשונה בזבחים, אין כוח במחשבת שלא לשמה לפסול, אך החטאת והפסח מהווים חריג והמשנה מציינת שהם נפסלים במחשבת שלא לשמה. הגמרא מעמידה נימוק כללי מאחורי דין זה, אך לרמב"ם יש שיטה מיוחדת. המאמר דן בעניין פסיקת הרמב"ם ומיישב את דברי הרמב"ם על רקע מעמדו הגבולי של קרבן פסח, הניצב בין הבית הפרטי והמזבח שבמקדש.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 121-133 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | מעלין בקודש |
| Volume | 14 |
| State | Published - 2007 |
IHP publications
- IHP publications
- Intent (Jewish law)
- Sacrifice -- Judaism
- Talmud Bavli -- Zevahim