Abstract
במאמר זה אני מבקש לקבוע מאפיינים ראשוניים (וחלקיים) לתולדות התפתחותו והשתלשלותו של משקל ההקסמטר בשירה העברית, במקור ובתרגום. קודם שאגש לגופו של עניין זה, שומה עלי לעמוד על מהותו של המשקל שיידון להלן; ראשית חכמה, יש לקוראו בשמו המלא - הקסמטר דקטילי קטלקטי. רבות הן התופעות המטריות הקשורות למשקל זה, אולם אין כל טעם לענות בהן כאן, מסיבה פשוטה: ההקסמטר העברי, כמותו כאחיו הנהוגים באחדות משירות אירופה, אינו ההקסמטר היווני הרומי כי אם חיקוי חלקי לו, ולדעת אחדים, חלקי שבחלקי. מכיוון שכבר עמדתי על הדבר בפרטות במקום אחר, אצמצם את דברי כאן למעט הנדרש. מערכת המשקלים של הקדמונים הושתתה, בין היתר, על 'כמות', quantitas דהיינו כמות הזמן הנדרשת להגיית הברה ארוכה או קצרה. מערכת המשקלים הנהוגה בשירה האירופית של העת החדשה יסודה בעיקרון אחר - הטעמתן או אי הטעמתן לסירוגין של ההברות. מערכת משקלית זו, ה'סילבו-טונית', התפשטה ברחבי אירופה למן המאה השבע עשרה בעקבות השימוש (המחודש) בה בשירה הגרמנית. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | רגע של הולדת (קובץ בעריכת חנן חבר) |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | מוסד ביאליק |
Pages | 231-259 |
Number of pages | 29 |
ISBN (Print) | 9653429221 |
State | Published - 2007 |
IHP publications
- IHP publications
- Fridman, Yehoshuʻa -- 1885-1934
- Hebrew poetry
- Rhyme
- Rhythm
- Tchernichowsky, Saul -- 1875-1943