Abstract
מרבית השפכים בישראל מטופלים במכונים לטיהור שפכים (מט"שים.) התהליך כולל מגוון שלבי טיפול שמטרתם להקטין את ריכוז המזהמים. הטיפול מתבצע באמצעות תהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים. המים המתקבלים - קולחים - מנוצלים בעיקר להשקיה חקלאית (כ-85%). יצוין כי קולחים מהווים כמחצית מהמים המיועדים להשקיה בישראל. השקיה בקולחים באיכות הנדרשת בתקינה הישראלית נחשבת בטוחה.עם זאת, קיים מידע על פתוגנים ומזהמים אורגניים, כגון שאריות תרופות או כימיקלים אשר אינם מנוטרים בשגרה, והם עלולים להיקלט בגידולים חקלאיים או לחלחל למי תהום. יש חשש גם מפני כשל זמני במט"ש העלול לגרום לזיהום תוצרת חקלאית, נחלים, מי התהום ומי הים. הרגולציה בישראל בנושא איכות הקולחים נוגעת לסיכון הבריאותי שעלול להיווצר מהעברת פתוגנים מסוימים ומזהמים אחרים מהקולחים אל הגידולים החקלאיים, אל מי התהום, אל הנחלים ואל מי הים, ומשם אל הציבור הרחב. הרגולציה נוגעת גם לסיכונים האפשריים לבריאות הציבור, לבריאות הסביבה ולחקלאות עקב ריכוזי מתכות בקולחים. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה קבעו תקנות הנוגעות לאיכות הקולחים המשמשים להשקיה והמוזרמים לנחלים, והנחיות להשקיה בקולחים, המפרטות את החסמים הנדרשים בין הקולחים לגידולים המושקים (לדוגמה, השקיה בטפטוף או קביעת זמן מינימלי בין השקיה לקציר). עם זאת, עד כה לא הוגדרו תקנות לניטור קולחים ולהגבלה של מגוון מזהמים אורגניים ומיקרו-מזהמים, כגון שאריות תרופות (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 47-52 |
| Number of pages | 6 |
| Journal | בריאות וסביבה |
| State | Published - 2020 |
IHP publications
- IHP publications
- Water -- Pollution
- Water reuse -- Health aspects
