Abstract
כבר לפני שנים רבות הועלתה ההשערה שלברכת קדושת היום בשבתות היה בעבר נוסח אחיד, הדומה לפתיחתה בימים טובים, אך הרמזים לכך עלו רק ממקורות אירופיים מימי הביניים. עדות ברורה לנוסח זה נתגלתה לפני מספר שנים תוך ניתוח תפילה נוצרית מהמאה הרביעית. במאמר הזה נחשפו עקבות אותו נוסח, חלקם בנוסחים הקיימים עד היום, כברכת הקידוש או כתפילת מוסף לשבת וראש חודש; חלקם בנוסחים עתיקים יותר, כפסוקי היום שבנוסח בני ארץ ישראל ואולי גם בתפילת 'ומאהבתך' שבתוספתא; ובעיקר הושם דגש על מטבע חתימה עתיק, 'מקדש ישראל', ששימש בתקופה מסוימת לחתימת ברכת קדושת היום בשבת, לצד שימושו במועדים ובברכות נוספות. על פי העיקרון שברכות קדומות אמורות להיחתם בלשון שהוא מעין פתיחתן, יש ללמוד שברכת השבת גם נפתחה באותם ימים בעניין קדושת ישראל ובחירתם. בחינת הממצאים העלתה שנוסח אחיד זה אינו בהכרח הנוסח המקורי של ברכת השבת. נראה שבשלהי ימי הבית השני קדם לו נוסח שהיה ממוקד בשבת ולא בישראל. ייתכן שקיומו הקדום של נוסח זה הוא שהביא לערעור הנוסח המתחיל ומסתיים בקדושת ישראל ופתח פתח לחדירתם של נוסחים פייטניים לברכה ולנוסחיה המגוונים המשתנים מתפילה לחברתה, העומדים לפנינו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 1-18 |
Number of pages | 18 |
Journal | נטועים: בטאון לענייני משנה |
Volume | 21 |
State | Published - 2018 |
IHP publications
- IHP publications
- Sabbath
- Amidah (Prayer)
- Prayer -- Judaism
- Jews
- Holiness