Abstract
שאלה גדולה היא מתי נתקנו ברכות תפילת הקבע. יש המקדימים אותן לימי בית שני, ויש הסבורים שביבנה נתקנו. ספרות חז"ל מלאה התייחסויות מרומזות אל ברכות רבות כאל דבר ידוע - ידוע מכדי שיהיה צורך לפרשו - ויש בה רק עדויות נדירות ומקוטעות באשר לנוסחן של הברכות. מאז מחקרו של קאופמן קוהלר ידוע שבספר השביעי של החיבור שמכונה "תקנות השליחים" - חיבור נוצרי מן המאה הרביעית לסה"נ, יש מקור קדום הקרוב לתפילת העמידה היהודית. מטרת המאמר היא להצביע על כמה ממצאים בתפילות שב"תקנות השליחים" שיש להם חשיבות לנוסחי ברכות העמידה. ממצאים אלה יידונו בחלקו השני של המאמר. לדיון זה מקדים המחבר בדיקה מדוקדקת של ריבודן של שתי תפילות שבקובץ זה. המחבר מנסה להראות שבתפילות שבידינו יש תוספות שאולי יש להן רקע עברי ועליהן נוספה יותר משכבה אחת של תחיבות שהן ככל הנראה הרחבות יהודיות הלניסטיות של חומר קדום. אם זה אכן כך נמצא שיש להקדים את החלק הבסיסי בתפילה זו, זה הקרוב לתפילת העמידה העברית. במהלך הדיון יעמוד המחבר גם על תפיסות השבת העולות מן התפילה ובמקבילות יהודיות-הלניסטיות לתפיסות אלו, ומתוך כך תתברר המשכיות מעניינת ופרדוקסלית בין טקסטים יהודיים לטקסטים נוצריים, שהם בחלקם אנטי-יהודיים בצורתם שלפנינו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 205-238 |
Number of pages | 34 |
Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
Volume | 77 |
Issue number | 2 |
State | Published - 2008 |
IHP publications
- IHP publications
- Christian literature
- Sabbath
- Prayer -- Judaism
- Amidah (Prayer)
- Criticism, Textual
- Judaism -- Relations -- Hellenism