Abstract
מחקר זה בוחן את השפעת סדרי מהלכי המדיניות שקבעה הפקידות הממשלתית על התפתחות המדיניות בתחום בריאות הנפש בישראל בשנים 2009-1995. המחקר מניח שזמן הוא משתנה מרכזי בהבנת תהליכי מדיניות, וכך גם ההקשר המוסדי ששחקני מדיניות פועלים בתוכו. הוא מציג גישה להתפתחותה של מדיניות שבמרכזה תהליך המורכב מסדרת מהלכים ב"שטח". תהליך זה מוביל ליצירת משוב חיובי להחלטות פקידי הציבור, ומתוך כך להשפעה על מתווה החקיקה האפשרי. ניתוח מוסדי-היסטורי המשולב בראיונות עומק עם שחקני המדיניות המרכזיים בתחום בריאות הנפש, מצביע על כך שמדיניות בריאות הנפש בתקופה הנדונה התאפיינה בניסיונות של הפקידות הבכירה במשרדי הבריאות והאוצר לקדם מהלכים תומכי רפורמה על ידי שימוש בכלי מדיניות שהיו בשליטתם ולא הצריכו החלטות ממשלה או התערבות פרלמנטרית. כלים אלה כללו מהלכים תקציביים, החלטות רגולטוריות ושליטה במערכי השטח בתחום בריאות הנפש. המהלכים התקציביים הם אלה שיצרו את המשוב החיובי המשמעותי ביותר ואת ה"עובדות בשטח" בתחום המדיניות הנדון. המציאות החדשה שנוצרה חייבה אפוא את החקיקה שנדרשה להשלמת הרפורמה להתבסס עליה. דפוס פעולה זה הביא לכך שלאורך זמן מומשו רבים מיעדי הרפורמה ללא גיבוי חקיקתי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 105-142 |
| Number of pages | 38 |
| Journal | ביטחון סוציאלי |
| Volume | 87 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- IHP publications
- Health care reform
- Legislation
- Mental health services