שוב לשאלת האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון

למרות תרומתו העצומה של רס"ג להתהוות השירה העברית בספרד, אין כל ספק שהשירה בספרד - הן שירת הקודש והן שירת החול - העמידה אסכולה ספרותית חדשה ונפרדת, גם במהות יצירתה וגם בפרטי עיצובה. אף אם אפשר למצוא השפעות ישירות של יצירתו של רס"ג על כמה פינות בשירת הקודש של אחדים ממשוררי ספרד, אי אפשר לכנות את האסכולה הספרדית 'האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון'.עיקר הבירור צריך אפוא לפנות אל יצירותיהם של הפייטנים שפעלו במזרח. דומה שהיום, כאשר מצד אחד זכינו למחקרים עדכניים וחשובים שהפיצו אור מחודש על יצירתו של רס"ג עצמו, ומצד אחר פיוטים רבים שנכתבו במזרח במאה העשירית והאחת עשרה נחקרו ופורסמו, וגם יצירות שעדיין לא פורסמו נעשו נגישות לחוקרים בזכות הקטלוגים המפורטים שב'מפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר', הגיעה השעה לשוב ולבחון ביתר דיוק את השפעתו של רס"ג על פייטני המזרח, ולברר מחדש, מזווית זו, את שאלת קיומה של אסכולה פייטנית סעדיאנית. המאמר מנסה לעמוד, בעקבות המחקרים החדשים, על מאפייני יצירתו של רס"ג בתחומים שונים, ולבדוק את מידת התקבלותם והשפעתם על המשוררים שפעלו אחריו. אי אפשר כמובן להקיף או לאפיין כאן את כל ההיבטים של יצירתו הגדולה, אבל דומה שפרטים אלה יסייעו לחדד את המבט ולהבין ביתר דיוק את טיב השפעתו של הגאון על הדורות שאחריו.