שונאים סיפור אהבה: על מזרחים וערבים (ואשכנזים גם) מראשית הציונות ועד מאורעות תשפ"א

""בשנים האחרונות חזר לתודעה המושג הוותיק "ישראל השנייה" ודמויות מזרחיות הפכו סמל לשנאת ערבים. אך האם זה שיקוף אמיתי של העבר וההווה? שונאים סיפור אהבה מספר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים דרך "השאלה העדתית" וקורא את היחסים בין מזרחים לאשכנזים דרך "השאלה הפלסטינית". ההיסטוריון הלל כהן שוזר באופן מקורי עובדות היסטוריות בתובנות חברתיות, שופך אור חדש על פרשות ידועות, וחושף לראשונה פרשות עלומות ועדויות גנוזות: על ההודאה של בן גוריון כי כספים שנועדו לקליטת עלייה שימשו בפועל לביסוס המעמד הבינוני הוותיק והביאו להרחבת פערים במקום לצמצומם. על שיתוף פעולה מזרחי – ערבי במניעת נישואים בין-דתיים ; על ההפגנה בירושלים שבה שרפו מפגינים מהשכונות את דגל ישראל תוך קריאות "בגין בן זונה" במקביל להפגנה פלסטינית בשער שכם. על הנדסת התודעה שניהל צה"ל בין יוצאי ארצות האסלאם. על המזרחים שבזמן המרד הערבי הטמינו פצצות בשווקים ערביים. על האחרים שהתארחו אצל מורדים, ועל מזרחית אחת, לפחות, שתמכה אז במאבק המזוין הפלסטיני. על פעיל הפת"ח שערב מלחמת ששת הימים פינטז על התקוממות מזרחית, ועל הצעירים ממוסררה שהמתינו לניצחון ערבי במלחמה. על אחד הנאשמים בלינץ' בבת ים במאורעות תשפ"א, שלדברי אביו, "רוב החברים שלו אני חושב הם ערבים". על תולדות הביטוי "חבל שהיטלר לא גמר את העבודה". על מרן הרב עובדיה יוסף שפעם אמר: "יש לנו היסטוריה משותפת של חיים בשכנות טובה, בסובלנות", ופעם אמר: "הישמעאלים האלה כולם רשעים ארורים, כולם שונאי ישראל". ועוד. זוהי היסטוריה לא בכיינית, לא מתיפייפת ולא מתחנפת שעוקבת אחרי התהליכים שבהם עוצבו תודעותיהם ומעשיהם של מזרחים ואשכנזים, פלסטינים וציונים ופותחת אופקים חדשים למחשבה על העבר, ההווה והעתיד."