שורשי היישוב החדש בארץ-ישראל

לא שיחק לה המזל לעלייה הראשונה . שלא כעליות שבאו אחריה, לא הוציאה זו מתוכה אישים דגולים או מוסדות רכי השפעה, שהטביעו חותמם על תולדות היישוב בארץ ועל חיי האומה כולה. בשנים האחרונות אף באו כותבי היסטוריה והרימו יד על שיא תפארתה, על ראשוניותה, על סמך תעודות ושיקולים שונים יצאו הללו לטעון, שאין קו מבדיל ברור בין היישוב ישן והיישוב חדש שהיו 'מבשרי הציונות' או 'לאומיים' שהטיפו לתחיית העם בארצו והם הקדימו בעשרות שנים את בני העלייה הראשונה, ושלעשייה למען 'יישוב ארץ ישראל' יש יחוס עתיק ומוסדות רב פעלים, וגם השאיפה להתפרנס ממלאכת כפיים, או לחפש מקורות מחיה 'פרודוקטיביים', אף היא נתגלתה ביישוב היהודי בארץ זמן מרובה קודם לתחילת שנות השמונים. כמה, אם כן, ייחודה של 'העלייה הראשונה, מלבד הרעיון של הקמת 'קולוניות לדוגמה', שלאורן ועל סמך ניסיונן יזרמו לארץ המוני יהודים ותהיה זאת ראשית 'תחית ישראל על אדמת ארץ אבותיו?, וגם כנגד תביעה זו יוצאים אלה הרואים את ראשית ההתיישבות החקלאית היהודית כארץ ישראל כייסוד מקוה ישראל על ידי כי"ח בשנת תר"ל, או ייסוד פתח תקוה בסוף שנת תרל"ח. (מתוך המאמר)