TY - JOUR
T1 - שינויים בהתנהגות המעשנים ובכללי העישון בבית, במהלך תקופת הסגר הראשון של 19-COVID בישראל
T2 - [תקציר]
AU - בר-זאב, יעל
AU - שאולי-אהרונוב, מיכל
AU - לי, חנה
AU - נוימרק, יהודה
N1 - המאמר המלא: Bar-Zeev, Y.; Shauly-Aharonov, M.; Lee, H.; Neumark, Y. Changes in Smoking Behaviour and Home-Smoking Rules during the Initial COVID-19 Lockdown Period in Israel. Int. J. Environ. Res. Public Health 2021, 18, 1931.https:// doi.org/10.3390/ijerph18041931
PY - 2021
Y1 - 2021
N2 - רקע: מגפת 19-COVID גרמה להשפעות הרסניות ברחבי העולם. כדי לצמצם את התפשטות הנגיף, ישראל הטילה מגבלות קשות במהלך מרץ־אפריל 2020. מטרות: לבחון את השינויים בהתנהגות המעשנים ובכללי העישון בבית, במהלך תקופת הסגר הראשון של COVID-19 בישראל. שיטות: באפריל 2020 נערך סקר חתך מקוון בקרב מעשנים בהווה ובעבר, כדי לבחון שינויים בהתנהגות העישון וכללי עישון בבית בתקופה זו. באמצעות ניתוח דו־משתני ורגרסיה לוגיסטית רב משתנית נבדקו קשרים בין מאפיינים סוציו־דמוגרפיים לבין הסיכון הנתפס להידבק בנגיף וגמילה מעישון, בתקופה הראשונה של COVID-19. תוצאות: עישון בהווה דווח על ידי 437 (66.2%) מתוך 660 משתתפים, 4 (7%) נגמלו מעישון במהלך תקופת הסגר הראשון ו־177% (8.26) היו מעשנים לשעבר. כמעט מחצית (%4.44) מהמעשנים בהווה עישנו יותר, ו־16% עשו ניסיונות להיגמל מעישון. גמילה מעישון במהלך הסגר נמצאה קשורה באופן מובהק להשכלה גבוהה (יחס סיכויים מתוקנן (aOR): 1.97, רווח סמך של 95% (CI): (1.0-3.8), לא גר עם מעשן (aOR: 2.18, 95% CI: 4.4-1.0), וקיום מצב כרוני שמעלה את הסיכון לסיבוכיCOVID-19, (aOR:2.32, CI: 4.6-1.1 95%). הן עלייה בכמות העישון והן בניסיונות גמילה מעישון במהלך ראשית מגיפת COVID-19 ניכרה במדגם זה של מעשנים ישראלים בוגרים. מסקנות: ממשלות צריכות להשתמש בהזדמנות זו כדי לעודד מעשנים לנסות להיגמל מעישון וליצור בתים נקיים מעישון, במיוחד בתנאי סגר, תוך מתן תמיכה נפשית וחברתית לכל המעשנים. (מתוך המאמר)
AB - רקע: מגפת 19-COVID גרמה להשפעות הרסניות ברחבי העולם. כדי לצמצם את התפשטות הנגיף, ישראל הטילה מגבלות קשות במהלך מרץ־אפריל 2020. מטרות: לבחון את השינויים בהתנהגות המעשנים ובכללי העישון בבית, במהלך תקופת הסגר הראשון של COVID-19 בישראל. שיטות: באפריל 2020 נערך סקר חתך מקוון בקרב מעשנים בהווה ובעבר, כדי לבחון שינויים בהתנהגות העישון וכללי עישון בבית בתקופה זו. באמצעות ניתוח דו־משתני ורגרסיה לוגיסטית רב משתנית נבדקו קשרים בין מאפיינים סוציו־דמוגרפיים לבין הסיכון הנתפס להידבק בנגיף וגמילה מעישון, בתקופה הראשונה של COVID-19. תוצאות: עישון בהווה דווח על ידי 437 (66.2%) מתוך 660 משתתפים, 4 (7%) נגמלו מעישון במהלך תקופת הסגר הראשון ו־177% (8.26) היו מעשנים לשעבר. כמעט מחצית (%4.44) מהמעשנים בהווה עישנו יותר, ו־16% עשו ניסיונות להיגמל מעישון. גמילה מעישון במהלך הסגר נמצאה קשורה באופן מובהק להשכלה גבוהה (יחס סיכויים מתוקנן (aOR): 1.97, רווח סמך של 95% (CI): (1.0-3.8), לא גר עם מעשן (aOR: 2.18, 95% CI: 4.4-1.0), וקיום מצב כרוני שמעלה את הסיכון לסיבוכיCOVID-19, (aOR:2.32, CI: 4.6-1.1 95%). הן עלייה בכמות העישון והן בניסיונות גמילה מעישון במהלך ראשית מגיפת COVID-19 ניכרה במדגם זה של מעשנים ישראלים בוגרים. מסקנות: ממשלות צריכות להשתמש בהזדמנות זו כדי לעודד מעשנים לנסות להיגמל מעישון וליצור בתים נקיים מעישון, במיוחד בתנאי סגר, תוך מתן תמיכה נפשית וחברתית לכל המעשנים. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001111648
M3 - מאמר
SN - 2707-0042
VL - 9
SP - 71
JO - קידום בריאות בישראל
JF - קידום בריאות בישראל
ER -