שיפור הפיזור של הנבת פלפל על-ידי ממשק הזנה בחנקן בערבה

ענף הפלפל נתון לתנודות ברווחיות עקב תחרות בשוקי העולם. כדי לצמצם פגיעה ברווחיות החקלאי, יש למצוא דרכים להעלאת היבול. בשיטות אגרוטכניות הנהוגות באזור הערבה קיימת שונות גדולה ביבול המתקבל (בין 4 ל-11 טונות לדונם). לעיתים קרובות היבולים הנמוכים קשורים בהפלת ניצני פרחים בשלב מוקדם מאוד ובפגיעה בחנטה ובהתפתחות הפירות. הנחת העבודה היא שבתנאי טמפרטורה גבוהה יש לחנקן השפעה משמעותית על תהליכי ההתפתחות, חוזק יחסי של מבלע לעומת הנוף, התפתחות ניצני הפריחה, הפרחים והחנטים, ובכך הוא משפיע על ייצור הפרי בתחילת העונה. המטרה רחוקת הטווח של המחקר היא לפתח כלים מבוססי ידע והבנה פיזיולוגיים, שיאפשרו להאריך את עונת הגידול של הפלפל בערבה, על-ידי קבלת חנטה טובה, פיזור היבול בסתיו וקבלת יבול איכותי בחודשים אוקטובר ונובמבר, תוך שימוש בכלים אגרוטכניים פשוטים, כגון דישון חנקני משתנה. המטרות הייחודיות הינן: א) בחינת הטיפולים להפסקת הזנה חנקנית על התפתחות הפרחים ועל חנטת הפירות; ב) בחינת האופן והתזמון של החזרת הדישון החנקני על התפתחות הפרחים וחנטת הפירות והשפעתם על אופי הצימוח; ג) הבנת המנגנון הפיזיולוגי בו הפסקת הדישון החנקני משפיעה על התפתחות פרחים וחנטה בפלפל; ד) פיתוח פרוטוקול של שימוש בהפסקת הזנה חנקנית במגוון זנים ובאזורי הגידול השונים. בחינת הטיפולים להפסקת הזנה חנקנית, לשיפור התפתחות הפרחים וחנטת הפירות, התבצעה בעונת 2015/16 בתחנת יאיר, מו“פ ערבה תיכונה בחצבה. הטיפולים להפסקת ההזנה החלו כחודש משתילה והסתיימו 28 ,21 ,14 ו-35 יום לאחר ההפסקה. התבצע מעקב רציף אחר רמת החנקן בעלים על-ידי בדיקת פטוטרות ועל-ידי בדיקת התכולה של מינרלים בעלים דיאגנוסטיים (לפני תחילת קטיף הפירות), כדי לנסות ולברר את המנגנון בו משפיעה הפסקת ההזנה על חנטה בפלפל. נבחנו שינוים בפרופיל המטבולי באמצעות אנליזה של GCMS בניצני פריחה צעירים, בעלים ובשורשים בזמנים שונים לאחר הפסקת ההזנה, בהשוואה לאיברים שהתפתחו על צמחים שלא עברו הפסקת הזנה. כמו-כן נבחן האופן בו משפיע ריכוז החנקן בתמיסת ההשקיה במהלך החזרת הדישון על פרמטרים אלו. למרות שלא נראתה תגובה יפה של הצמחים מבחינת סימפטומים, נמצאה השפעה דרמטית על מרכיבי יבול (צבירת חנטים ויבול).זני הפלפל הגיבו באופן שונה לטיפולים להפסקת ההזנה. למרות זאת נמצאה השפעה מובהקת ומעניינת של הטיפולים להפסקת ההזנה על הפרופיל המטבולי באיברי הצמח השונים (עלים, ניצני פריחה ושורשים), כאשר השורשים מראים תגובה חזקה יותר לטיפולי הפסקת ההזנה. בכוונתנו להמשיך ולהעמיק את הידע לגבי האופן בו משפיעה הפסקת ההזנה על הפיזיולוגיה והביוכימיה של הצמח וכמו-כן לבחון כיצד משפיע האופן בו מחזירים את הדשן על תגובות אלו. (מתוך המאמר)