Abstract
המחברים מציגים במאמרם תיאוריה של נקמה בפוליטיקה הבינ"ל. הם מגדירים נקמה כהתנהגות שבה השחקן הנוקם מבקש בראש ובראשונה להשית סבל על מי שגרם לו עצמו לסבל בעבר, וזאת בדיוק בשל הסבל הזה. כלומר, נקמה היא התנהגות מכוונת-עבר, שמטרתה, אם להסתמך על המלט, היא להשיב את הזמן לאחור ו"לתקן" את העבר והרגשות הקשים הנלווים אליו. על ידי כך שהצד הפוגע יסבול, הנוקם סבור שהמאזן הנכון והצודק יושתת מחדש במערכת היחסים ביניהם. רגשות של זעם מוסרי והשפלה מעלים את המוטיבציה לנקום. בתורה, מוטיבציה זו מקבלת ביטויים התנהגותיים מוחשיים בהתאם לנורמות וכללים הנהוגים במערכת הבינ"ל ביחס לגבולות התגמול הכוחני. במלחמת לבנון השנייה, טוענים הכותבים, ישראל שאפה לנקום בחזבאללה בשל ההשפלה שגרם לה ובשל הפגיעה השערורייתית בזכויותיה (כפי שהיא תפשה אותן). רצון זה לנקום מצא ביטוי בהגדרות של מטרות המלחמה, בשיח שליווה אותה, ובמתקפות האינטנסיביות של ישראל בלבנון. עם זאת, הנקמה הישראלית מותנה במידת מה על ידי הכללים והנורמות הבינ"ל, שישראל חששה להפר
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 97-110 |
Number of pages | 14 |
Journal | פוליטיקה: כתב-עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים |
Volume | 17 |
State | Published - 2008 |
IHP publications
- IHP publications
- Lebanon War, 2006
- Revenge