TY - JOUR
T1 - שני מושגים של שלילת חירות: היחס בין שיקולי הענישה לתכליות הכליאה והשפעתו על זכויות האסיר
AU - דגן, נתנאל
N1 - Refereed/Peer-reviewed
PY - 2021
Y1 - 2021
N2 - המאמר מציע מסגרת עונשית לדיון בתנאי המאסר וזכויות האסיר. תחילה המאמר ממשיג שני מודלים עקרוניים של שלילת חירות האסיר – צר ורחב. מודלים אלו משקפים תפיסות עקרוניות שונות של תכליות הכליאה ואת מקומו של הרכיב העונשי במסגרתה. במודל צר, שניתן לזהותו עם המשפט האירופי, תכלית המאסר מתמצית בשלילת חירות האסיר עם כליאתו מאחורי סורג ובריח למשך תקופת המאסר שנגזרה עליו בגזר הדין. הגבלת זכויות האסיר מלבד שלילת החירות אפשרית רק לצורך מִנהל תקין. לעומת זאת במודל רחב, שניתן לזיהוי עם זרם מרכזי במשפט האמריקני, גזירת עונש מאסר מאפשרת להטיל על האסיר, בגבולות חוקתיים, הגבלת זכויות נוספות על כאלו שהן אינהרנטיות למאסר או למנהל תקין של בית הסוהר, לשם תכלית עונשית לגיטימית. בהמשך המאמר מעריך ביקורתית מודלים אלו ביחס להגשמתם את שיקולי הענישה ומראה כי קיים קושי לבסס הצדקה תועלתנית או גמולית למודל רחב. לאחר מכן המאמר מתמקד במודל שלילת החירות במשפט הישראלי. במסגרת זו אטען כי השיטה הישראלית משלבת אלמנטים ממודלים שונים. למשל: בצד פסיקה עקבית שלפיה הרכיב העונשי במאסר מתמצה בשלילת החירות קיימת רטוריקה פסיקתית המכירה בכך שכעניין מעשי, ואולי אף רצוי, הכליאה כוללת סבל נוסף על שלילת החירות. המאמר הוסיף כי חקיקת תיקון מס' 42 לפקודה מבטאת נטייה למודל צר. עם זאת אין מדובר באימוץ מלא של מודל זה, שכן בצד קביעת שיקום האסיר כזכות בחקיקה ראשית השיקום איננו מוגדר כתכלית הכליאה, הוא מעוגן בשיקולי הפחתת פשיעה עתידית, כפוף לשיקול דעת מנהלי, והיקף התפרשותו צר ביחס למשפט האירופי. לבסוף המאמר מציע קריאת כיוון לעתיד בהקשר ישראלי בשני מישורים: ראשית, קביעה מפורשת של תכליות הכליאה בחקיקה ראשית; שנית, הגברת המעורבות השיפוטית בהפעלת שיקול דעתן של רשויות הכליאה במקום שבו קביעת תנאי הכליאה עלולה לערב שיקולי ענישה. (מתוך המאמר)
AB - המאמר מציע מסגרת עונשית לדיון בתנאי המאסר וזכויות האסיר. תחילה המאמר ממשיג שני מודלים עקרוניים של שלילת חירות האסיר – צר ורחב. מודלים אלו משקפים תפיסות עקרוניות שונות של תכליות הכליאה ואת מקומו של הרכיב העונשי במסגרתה. במודל צר, שניתן לזהותו עם המשפט האירופי, תכלית המאסר מתמצית בשלילת חירות האסיר עם כליאתו מאחורי סורג ובריח למשך תקופת המאסר שנגזרה עליו בגזר הדין. הגבלת זכויות האסיר מלבד שלילת החירות אפשרית רק לצורך מִנהל תקין. לעומת זאת במודל רחב, שניתן לזיהוי עם זרם מרכזי במשפט האמריקני, גזירת עונש מאסר מאפשרת להטיל על האסיר, בגבולות חוקתיים, הגבלת זכויות נוספות על כאלו שהן אינהרנטיות למאסר או למנהל תקין של בית הסוהר, לשם תכלית עונשית לגיטימית. בהמשך המאמר מעריך ביקורתית מודלים אלו ביחס להגשמתם את שיקולי הענישה ומראה כי קיים קושי לבסס הצדקה תועלתנית או גמולית למודל רחב. לאחר מכן המאמר מתמקד במודל שלילת החירות במשפט הישראלי. במסגרת זו אטען כי השיטה הישראלית משלבת אלמנטים ממודלים שונים. למשל: בצד פסיקה עקבית שלפיה הרכיב העונשי במאסר מתמצה בשלילת החירות קיימת רטוריקה פסיקתית המכירה בכך שכעניין מעשי, ואולי אף רצוי, הכליאה כוללת סבל נוסף על שלילת החירות. המאמר הוסיף כי חקיקת תיקון מס' 42 לפקודה מבטאת נטייה למודל צר. עם זאת אין מדובר באימוץ מלא של מודל זה, שכן בצד קביעת שיקום האסיר כזכות בחקיקה ראשית השיקום איננו מוגדר כתכלית הכליאה, הוא מעוגן בשיקולי הפחתת פשיעה עתידית, כפוף לשיקול דעת מנהלי, והיקף התפרשותו צר ביחס למשפט האירופי. לבסוף המאמר מציע קריאת כיוון לעתיד בהקשר ישראלי בשני מישורים: ראשית, קביעה מפורשת של תכליות הכליאה בחקיקה ראשית; שנית, הגברת המעורבות השיפוטית בהפעלת שיקול דעתן של רשויות הכליאה במקום שבו קביעת תנאי הכליאה עלולה לערב שיקולי ענישה. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001104315
M3 - מאמר
SN - 2663-0052
VL - 15
SP - 9
EP - 48
JO - חוקים: כתב עת לענייני חקיקה
JF - חוקים: כתב עת לענייני חקיקה
ER -