תגובת המערכת ההידרולוגית של עינות צוקים לירידת מפלס ים המלח: תצפיות ותחזיות לעתיד: [מתוך המדור: חזית המחקר]

המערכת ההידרולוגית בשמורת עינות צוקים, הממוקמת בפינה הצפון-מערבית של ים המלח, מגיבה במהירות לירידה העקבית והרציפה לאורך עשרות השנים האחרונות במפלס ים המלח. התגובה כוללת שינויים במיקום הנביעות, בפיזורן היחסי בחלקי השמורה השונים – בעיקר נדידתן דרומה – ובמליחותן. הרכב החתך הגאולוגי בחלקי השמורה השונים משפיע אף הוא על האופי והמיקום של המעיינות. כך, בחלקה הצפוני של השמורה קיים נתק הידרולוגי של מערכת מי התהום מים המלח הנסוג בשל חציצה על-ידי משקעים עתירי חרסית – 'מישורי הבוץ'. לעומת זאת, חלקה הדרומי של השמורה, המורכב בעיקר מסדימנטים גסים, מחובר הידרולוגית לים המלח. כפועל יוצא מכך, האזור הרטוב בדרום השמורה נודד בעקבות המפלס הנסוג. מליחות המים במעיינות השונים מציגה תחום ערכים רחב, הנובע מערבוב ביחסים משתנים בין מים "שפירים" יחסית המגיעים מאזורי המילוי החוזר בהרי יהודה במערב, לבין כיסי תמלחת המצויים בתת-הקרקע. התחזית לשנים הקרובות מצביעה על המשך נדידת האזור הרטוב דרומה, המשך שטיפה של כיסי תמלחת, בעיקר באזור הדרומי של השמורה, והתגברות תהליכי ההתחתרות לאחור של הקניונים המנקזים את החלק הצפוני של השמורה עד כדי גרימת נזק לתשתית הטבעית.התחזית לטווח רחוק יותר של עשרות שנים צופה ניקוז של המערכת ההידרולוגית התת-קרקעית דרך מערכות הובלה עמוקות יותר, שכעת קבורות ואינן פעילות, לאזורי ניקוז נמוכים יותר, שייחשפו בשל הנסיגה המתמשכת של ים המלח. יצרנו הדמיות באמצעות מודל, בהנחה שלא יהיה שינוי משמעותי בקצב נסיגת הים. ההדמיות מראות שמתחת לערך סף שהאגם יגיע אליו בעוד 50–60 שנה, כאשר רום מפלס האגם יעמוד על (500-)–(490-) מטר, מפלסי מי התהום ישתפלו במהירות אל מתחת לפני הקרקע של השמורה הנוכחית. בעקבות זאת, המעיינות המוכרים כיום בשמורה יתייבשו, והמים ינוקזו אל מעיינות חדשים שינבעו במניפת הסחף של נחל קִדרון וברום נמוך יותר. לנדידה מהירה זו של האזור הרטוב בשמורה עשויה להיות השפעה משמעותית על המערכות האקולוגית והתיירותית הנשענות על מי המעיינות. (מתוך המאמר)