Abstract
בוועדות תכנון טיפול והערכה במחלקות לשירותים חברתיים בישראל מתקבלות החלטות הנוגעות בחייהם של ילדים ובני נוער בסיכון. יושבים בהן אנשי מקצוע, ברובם עובדים סוציאליים, והם מתלבטים בשאלת שיתופם של ילדים בוועדות. במחקר הנוכחי רואיינו 12 עובדים סוציאליים בעלי תפקידים שונים בוועדות. המחקר נסמך על חקירה איכותנית-נטורליסטית, המאפשרת איזון בין שמיעה אקטיבית של חוויותיו של האחר ובין הגשת דבריו לקורא ללא התערבות פרשנית משמעותית. המחקר הנוכחי מציג מחשבות ותחושות מורכבות של עובדים סוציאליים בבואם להתמודד עם דילמות הנגזרות משיתוף הילדים בוועדות ומצביע על קשיים הנובעים מהעדר מדיניות סדורה והעדר מנגנוני תמיכה ממוסדים לסיוע בדילמות אלה. המחקר מחזק ממצאי מחקרים קודמים, שלפיהם אין שיתוף מספיק של ילדים בוועדות, ומספק לכך סיבות שהעלו המרואיינים. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של שיפור הכשרת העובדים הסוציאליים החברים בוועדות ושל שיפור ההנחיות כך שיספקו מענה למקרים סבוכים בעבודתם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 393-410 |
| Number of pages | 18 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | ל"ז |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2017 |